אוקיינוס הקברניט

  התקרבותי אל גופו של אלישע בן אבויה מתחילה באדישות, אני מנשקת לשפתיו בקרירות, עורפי בכר שוקע, בצווארי שפתיו הקרות נטמנות, בטנו בבטני נלחצת, מעלה בי את תחושת כמיהתו לשכב עם כל הנשים בעולם. כמעט שאיני שולטת בלשוני ואומרת לו:"זה בסדר, אני מסכימה, אתה יכול לשכב עם כל אישה." אך לשוני מחרישה, מפני שגופו שלי כעת, ואני בו נגרפת. ברעבונו ...

           הם מחוברים. היא מעליו. הוא מתחתיה. או שהוא מעליה. היא מתחתיו. והזין בשר החיבור. כך חיים שלמים, הם נעים. נשואים בבשר. אפשרי שיווצר בשר. כשם שרוח פוגש ברוח ונוצר שיר, רעיון או בְּרק- שיגעון. זו יכולה להיות תנועה נצחית. מדוע חושבים שעליהם לגמור? הבשר יוצר אהבה כאשר נוצרת התרה, לגעת שלא במקרה. לגעת יותר ממקרה. ...

       שולחן הזכוכית שבבית סבתו המתה עמוס בממתקים. לצידם זרוקות סיגריות  מגולגלות.  רוצה לעשן? חיוך של כוכב קולנוע לטיני בפרסומת לשוקולד.  בסדר. חיוך תמים חושב שלפניו הזדמנות פז לגלות את רזי העולם.  לאחר ששאפה מן העשן נגלה אליה עופר, רגליו דקות מקופלות מתחת לראשו. הוא נם  שנת תמימים. עיניו עצומות, ריסיו ארוכים ורכים. וזה השוכב מתחתיה, מעל כריות הספה, שוקע בביצה טובענית. על המסך גרונות מרוטשים צובעים את פניו באדום. עליה לכסות את אוזניה מפני האדים הנודפים מפיו. מילותיו הן חצים מורעלים, ...

        בּערב הוא לבשׁ כְּתונת לבנה כְּכל שתיזכר היא נִכְספָה ללחם שאפָה לִכְבוֹד שבּת מְלוּפַּף וּמְפוּתַל בּעשׂבִים בְּשְׁברִים שׁמתְאימים לשְׁברִים וְדבק דבשׁ שבּוֹקע בּיניהם מְסַחֵף שִׂמְלתהּ בְּמים חיים בְּדיוק כְּשׁבִּיקְשׁה להעלם לחלוטִין דווקא כְּשׁלא היה לה בּית הוא הניח כּד ענבים יְרוקים לצד מזרן דק, עד היום הרביעי, בּוֹ נעקְרָה השבּת.        

      הפעם לא אוכל לחלוף על פני כותרות העיתונים באדישות. זו התינוקת השניה שנהרגה השבוע ברצועה.   בסך שבועיים לאחר הלידה, גוף האם טרם התאושש מכאב החיים שיצרה. ביתה נהרגה. אין דבר יותר נורא מזה.