אוקיינוס הקברניט

   אעביר ידי על בטני ואגע בך תנועתך רוחשת בקרבי אישה בגוף אישה בועטת תנועה מתהפכת אני מודדת שמלת כלה לשאת את אביך לי לאיש, אהבתך תהיה לו ולי, אהבתו לנו. נאהבות מלב אותו איש אשר ישא אותך על ידיו. על אותו חזה עליו אניח ראשי, הניחי ראשך גם את. אחלוק עמך את ידיו  את שפתיו. אתן לך הכל. עכשיו ...

  לְרגע חוששת השמש מישהו יודע משהו על ערךְ הארֶץ חלילה נוגע בְּצבע התְכלת בְּאוֹשר האֶבֵן אַשְמורֶת המים לוֹפֶתֶת בְּתואַם התוהו שמיִם המוֶת לְרגע זוהרת ממנה הדרךְ הבֹּקר נגְמרת המוות יורדת עד רדת איננִי עודנִי קְצת יופִי בְּקרב המיִם איננִי שוכחת מבּוּע בכְתונת כִּחְכּוחַ בּכּוֹח הרוּחַ עד רֶדֶת איננִי עודֶנִי קְצַת יוֹפִי בְּקֶרֵב ידֵיךָ בָּמֶתֶק סוֹבֶבֶת אינֶנִי אחֶרֶת נִפְרשֶת  בּלהַט הזֶרם ...

    בבית חסדים נושבים בדבש ובלחם מצמידים שבר לשבר בבית שוקעים חייו ונחרטים הכתלים מרוּחו הנִסְדקֶת האם אוכל עכשיו לפְרוֹם דָּמו מדַמִי להשיל מעלי חַלִיפת עוֹרו לְתלוש ציפוֹרְניו כְּכַפְתוֹרִים. עכשיו לנפֵּץ את צִלו מְהקיר באש הדְבַש שיני מאדימות . עולים שיריו אל אודם האוויר ומתחת לרגלי רועדת אש פנימית   ותשוקה לא משוחררת מסכנת הכל מסביב.       ...

      אהובי שהיה מוזר בעיני אחיותיי נטש את העולם. אני נזקפת מכיסאי ונותנת שלום לכל הרוחות ואומרת: "נבוכה ומטושטשת שמי." מצביעה על רוח אהובי התלוי ואומרת:  "חברי הוא לבריחה ובקיא במטרת הנצח ובבניית מציאות חלופית." ואומר אהובי: "בטוח אני שאת בספינתי בוטחת." ואמרתי: "אמת. נכון הדבר, אלא כיצד אדע שאתה בי בוטח?" אמר אהובי: "הלא רואה את שאנו ...

      1939 מאת אודן  תרגום: חגית גרוסמן   (לזכרו של ו.ב ייטס)     1   הוא נעלם במות החורף הנחלים היו קפואים, נמלי התעופה כמעט נזנחו, ושלג עיוות את הפסלים הציבוריים; כוכב החמה קפא בפיו של היום הגוסס. הו, כל המסמכים הרשמיים הסכימו יום מותו היה יום קר ואפל.   הרחק ממחלתו רצו הזאבים דרך יערות ירוקי ...

    נהרה סביב שערה הזהוב של אמי מפכה יופייה כמעין נובע. בחדרה על מיטתה היא יושבת. מבטא לשונה מורכב מעברית ואידיש, היא לעולם אינה ניטרלית ולא עומדת מן הצד, כי היא המרכז עצמו. במעבה עברנו הצטברות זכרוני נשאת בגובה לא רב והראשונה לקררו זו היא, זה נושר כטיפות גשם על ראשי, נספג בשטיח לצד תנור מקולקל המקטר בדממה. ריבוי ...

גם בתל אביב אוכל למצוא את שלוות הנילוס. מול כיכר רבין בשיא החורף כשברקע דופקים צלילי רשת ג", הבית החם של המוסיקה הישראלית. כל שעליי לעשות הוא לא להזיז את רגליי ולבהות בנקודה רחוקה בין הדקלים, עד קולנוע גת והנה הכל נע מסביב. אך בנקודה הזו:דממה.שלווה. סיני.

    כל יום עובר בינינו חתול שחור, קוראים לו גוסטב ואני שונאת אותו. השטיח האדום מוצף שיער חתולים. הספה החדשה מרוטה לגמרי, ועוד לא מלאו לה חצי שנה. אימא שלי רוצה לבוא הערב לבקר אבל אני מתביישת לומר לה שכדאי לה להישאר בביתה, בתחום הנקיון המופתי. החתולים השתלטו על חדר האורחים, חדר השינה, המרפסת. פעם הם היו ילדיי וסלחתי להם. ...

     מָה שאֲנִי רואָה היא אומֶרֶת בְּלִבּי בְּטרם שְכִיבתי בִּדְמַמָה מְכַנֵסֶת עַצְמָה מִן ההֵּקֶף אל קַרְקע נַפְשִי.   מה שאני מבקשת בקרקע נפשי את האני עצמי האחיד ביותר תמיד היא מוצאת דבַר שונֶה לְגַמְרֵי.   קראתי לה: דְבַר מָה מְשוּחְרַר. ושם משפחתה: שוֹמר מהרס. הייתי זַרָה וקראתי לה: אֲנִי.         נובמבר 2006 תל אביב    

            מה היא לדעתכם/ן הדרך הטובה ביותר להרדים תינוקת בת ארבעה חודשים?