מָה שאֲנִי רואָה
היא אומֶרֶת בְּלִבּי בְּטרם
שְכִיבתי בִּדְמַמָה
מְכַנֵסֶת
עַצְמָה מִן ההֵּקֶף
אל קַרְקע נַפְשִי.
מה שאני מבקשת
בקרקע נפשי את
האני עצמי האחיד ביותר
תמיד היא מוצאת
דבַר
שונֶה לְגַמְרֵי.
קראתי לה: דְבַר מָה
מְשוּחְרַר. ושם משפחתה:
שוֹמר מהרס. הייתי
זַרָה
וקראתי לה:
אֲנִי.
נובמבר 2006
תל אביב