אוקיינוס הקברניט
אהובי שהיה מוזר בעיני אחיותיי נטש את העולם.
אני נזקפת מכיסאי ונותנת שלום לכל הרוחות ואומרת:
"נבוכה ומטושטשת שמי."
מצביעה על רוח אהובי התלוי ואומרת:
"חברי הוא לבריחה ובקיא במטרת הנצח
ובבניית מציאות חלופית."
ואומר אהובי: "בטוח אני שאת בספינתי בוטחת."
ואמרתי: "אמת. נכון הדבר, אלא כיצד אדע שאתה בי בוטח?"
אמר אהובי: "הלא רואה את שאנו מפליגים,
אף שאין ים סביבנו."
שיר מסתורי ובהיר כאחד. ומיוחד
השיר יפה מאוד. שתי השורות האחרונות "הלא רואה את שאנו מפליגים אף שאין ים סביבנו" ממריאות את השיר.