בננות - בלוגים / / בבית חסדים נושבים
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

בבית חסדים נושבים

 

 

בבית חסדים נושבים

בדבש ובלחם

מצמידים שבר לשבר

בבית שוקעים חייו ונחרטים הכתלים

מרוּחו הנִסְדקֶת

האם אוכל עכשיו לפְרוֹם דָּמו מדַמִי

להשיל מעלי חַלִיפת עוֹרו

לְתלוש ציפוֹרְניו כְּכַפְתוֹרִים.

עכשיו לנפֵּץ את צִלו מְהקיר

באש הדְבַש שיני מאדימות .

עולים שיריו אל אודם האוויר

ומתחת לרגלי רועדת אש פנימית  

ותשוקה לא משוחררת

מסכנת הכל מסביב.

 

 

 

 

3 תגובות

  1. היי חגית
    כתוב בסלע…
    להתראות טובה

  2. אני אוהבת את הלשון המטאפורית, את התשוקה, את הצבעוניות ואת הסנסואליות הקטיפתית והעשירה. יפה!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן