1939 מאת אודן

 

 

 

1939 מאת אודן  תרגום: חגית גרוסמן

 

(לזכרו של ו.ב ייטס)

 

 

1

 

הוא נעלם במות החורף

הנחלים היו קפואים, נמלי התעופה כמעט נזנחו,

ושלג עיוות את הפסלים הציבוריים;

כוכב החמה קפא בפיו של היום הגוסס.

הו, כל המסמכים הרשמיים הסכימו

יום מותו היה יום קר ואפל.

 

הרחק ממחלתו

רצו הזאבים דרך יערות ירוקי עד,

נהר האיכרים לא התפתה לרציפים אופנתיים

בלשונות המתאבלות

מות המשורר נשמר משיריו.

 

אבל עבורו זה היה אחר צהריים אחרון כשלעצמו,

אחר צהריים של אחיות ושמועות,

מחוזות גופו התקוממו,

התרוקנו כיכרות מחשבתו.

 

דממה פלשה לפרברים,

שטף רגשותיו כשל: הוא הפך להיות כמעריציו.

 

כעת הוא מפוזר בין מאות ערים

ולגמרי נתון מעל חיבות לא מזוהות,

מוצא את אושרו בסוג אחר של טרוף

נענש תחת קוד זר של תודעה.

מילותיו של איש מת

משתנות בקרבי החיים.

 

אך בחשיבות וברעש המחר

כשהסוכנים נוהמים כחיות על רצפת הבורסה,

ולעניים יש את הסבל אשר אליו הם רגילים למדי

וכל אחד בתא של עצמו חושב וכמעט משוכנע בחופש שלו

כמה אלפים יחשבו על יום זה

כפי שאדם חושב על יום בו עשה מעשה לא רגיל.

 

הו, כל המסמכים הרשמיים הסכימו

יום מותו היה יום קר ואפל.

 

 

2

 

 

היית טִיפְּשִי כָּמוֹנוּ: כִּשְרוֹנְךָ שָרָד הכָּל;

עָדָת נָשִים עָשִירוֹת, רִקָבוֹן גּוּפָנִי,

עצְמֶךָ; אִירְלַנְד הַמְטורֶפֶת פָּגְעָה בְּךָ לְתוךְ שִירַתְךָ.

כָּעֵת לְאִירְלַנְד עדיין יֵש אֶת טֶרוּפָה וְמֶזֶג האוִיר שֶלָה,

כִּי שִירָה לא גוֹרֶמֶת לְדָבָר לְהִתְרחש: הִיא שוֹרֶדֶת

בְּעֶמק הבִּיטוּי שֶלָה הֵיכָן שֶהַרְשוּת הַמְבָצָעָת

מְעוֹלָם לא תִּרְצֶה לְהִתְעָרֵב; הִיא זוֹרֶמֶת דָּרוֹמָה

מחָווֹת של בִּידוּד וּיְגוֹנוֹת טְרוּדִים,

עָרִים גָּסוֹת שֶאֲנוּ מָאָמִינִים וּמתִים בָּהֵן; היא שוֹרֶדֶת,

דֶּרֶךְ שֶל הִתְרחְשוּת, הבִּיטוּי.