אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

נהרה

 

 

נהרה סביב שערה הזהוב של אמי
מפכה יופייה כמעין נובע. בחדרה

על מיטתה היא יושבת.

מבטא לשונה מורכב מעברית ואידיש,

היא לעולם אינה ניטרלית ולא עומדת

מן הצד, כי היא המרכז עצמו.

במעבה עברנו הצטברות זכרוני

נשאת בגובה לא רב

והראשונה לקררו זו היא,

זה נושר כטיפות גשם על ראשי,

נספג בשטיח לצד תנור מקולקל

המקטר בדממה.

ריבוי קולותיה משתלב עם הקור

ליצירה אחת.

קירותינו מצמיחים פרחים

ממערבולת עמוקה באדמה רוחשת

תנועה מהירה של צמיחה תת קרקעית

אינה מתאפקת לשוב

ולהניץ.

מפל נופל באמבט, זרם חם ממקום גבוה

לנמוכים. מפר שביתה.

 

 


 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן