נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב.
ספריי:
2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית
2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה
תנוקת בת שבועיים נהרגה מפגיעת פגז ברצועה
הפעם לא אוכל לחלוף על פני כותרות העיתונים באדישות. זו התינוקת השניה שנהרגה השבוע ברצועה.
בסך שבועיים לאחר הלידה, גוף האם טרם התאושש מכאב החיים שיצרה. ביתה נהרגה. אין דבר יותר נורא מזה.
את צודקת. אני לא חושבת שבדרך צבאית ניתן יהיה לסיים את הקסאמים. צריך לנהל משא ומתן עם החמאס. משא ומתן מנהלים עם אויבים ולא עם ידידים. זה קשה, אך לא נראה לי, כי יש לנו ברירה.
ותוסיפי לזה את כל ההרוגים מדי יום, את חושבת שזה באמת נתפס?
את צודקת. אני לא חושבת שבדרך צבאית ניתן יהיה לסיים את הקסאמים. צריך לנהל משא ומתן עם החמאס. משא ומתן מנהלים עם אויבים ולא עם ידידים. זה קשה, אך לא נראה לי, כי יש לנו ברירה.