מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע

טוב, אפשר לומר שהיתה היענות, אבל עכשיו נראה איך זה באמת הולך. ובכן, שנסו חצוצרות, כחכחו בגרונות, ויאללה: מיזם תרגום קהילתי בבננייה הרעיון: שיר אחד, באנגלית, כמה מתרגמים, זמן קצוב והשוואת תרגומים בסוף הדרך. השיר: לפי הצעתה של אומי, big yellow taxi של ג"וני מיטשל, שמילותיו מצורפות בתחתית הפוסט. המשתתפים: מי שרוצה. הדדליין: שבוע בדיוק, כלומר עד יום ג", ה- ...

גל התרגומים ששצף בבלוגייה, כולל שיר של ג"ואן באאז בשני תרגומים שונים, העלה לי רעיון. הרי תרגום הוא ברכה משולשת – לכותב הוא דרך מצוינת לאמן את השרירים הפואטיים גם כשאין משהו לוחץ ואישי להגיד; לקוראים הוא דרך נהדרת להכיר שירים חדשים; ולשפה כולה – הוא הרחבה של המרחב המילולי שבו אנחנו חיים. והרי אנחנו כאן בשכונה קטנה, קהילתית וחמימה ...

חפצני אותי, הפכי אותי לאובייקט של תשוקה בוערת, חסרת גבולות והיגיון הפכיני לאוסף אברים מפורקים עיניים לענוד על היד כטבעות ספיר עור לחי מגולח כמו שאת אוהבת פטמה רגישה חריץ תחת שערות על החזה וזין זקור במידה הנכונה זז כמו מכונה חפצני אותי, פרקי אותי מדמותי רמסי את משקפי האינטלקטואל את כל המסכות שימי לי ג"ל בשיער העמידי אותו כמו ...

  גל של תרגומים שטף את הבננות לאחרונה – אליענה לטד יוז (ולא רונית, סליחה על הבלבול הראשוני), שירה לג"ון הגלי (לא הנלי, תוקן) ויאיר ללו ריד – אז החלטתי לצרף גם משלי – תרגום שיצרתי לפני כמה שנים לשיר של סילביה פלאת", "השליחים". THE COURIERS The word of a snail on the plate of a leaf? It is not ...

הוא שכב לידה, על המזרון שלו, ושתק. שלוש שעות הם כבר מדברים ותיכף תעלה השמש, ועכשיו כבר כמעט ולא נותרו לו מלים. עיניה השחורות הביטו בו ממרחק שלושים סנטימטרים, פניה נחים על הכרית, על המזרון שלה, לידו. מאחוריו, בקצה החדר, דרור ישן על המיטה, ומתחתיו, על שק השינה, מיכאל. הם כבר ישנים מאז שתיים בלילה. לבו הלם בכבדות ולשונו היבשה ...

צ"יקי מספר על סיומה המוצלח של שביתת המלצריות בקופי טו גו, בכניסה לאוניברסיטה, ועל אירוע השירה המאולתר שנערך שם, ממש לפני שהשביתה השיגה את מטרתה, ומהגג על תפקידה של השירה כדיבור בכיכרות, כחלק ממחאה. יש הרבה צדק בדבריו, והוא מזכיר לי איך ב-1998 ישבנו באותה כיכר, באוהל מאולתר, במהלך שביתת הסטודנטים הגדולה, והאזנו לאיילת גורנר (משוררת נפלאה שנעלמה איכשהו ולאנשהו) ...

    נראה שבאורח חד-משמעי קטעים ארוכים זה לא זה באינטרנט. נראה שזה מחלה של כולם, גם שלי. נראה שאנשים קוראים בלוגים עם הקפה, ופוסט שארוך יותר מקפה אחד מתקשה להחזיקם. נראה שפוסט כזה חייב להיות שוצף-קוצף ופרובוקטיבי כדי שמישהו יעביר עליו את העיניים. העייניים מתעייפות מהר מול המסך.   **   בלי שום קשר: הוצאת כתב-עת לשירה (או לפרוזה) ...

זה לא קטע קל, ואלה שיש להם אלרגיה לקריאה רבה על המחשב אולי יעדיפו להדפיס ולקרוא בזמן החופשי. אני מקווה שתקחו את הזמן. בקע טבורי * המבוגר מתיישב אל השולחן. הוא לוגם מכוס התה המונחת על תחתית בצבע חום כהה. שפתיו נסגרות סביב הטעם החם. זכרונו מתעמעם: כשנוגע התה בלשונו הוא חש כי אין בו חיים פרט לאותו רגע, ומעולם ...

שיר שאמנם ראה אור ב"מאזניים", אבל משום מה יש ליתחושה שיהיה לו יותר קהל כאן. קרימינל                    בתחנת הרכבת תל-אביב צפון / מסתכל במכוניות על פני האיילון בין מעקה לגג / היית קופץ עכשיו/ היית משתחל בין מעקה לגג/ משתחל / בין פנסי המכוניות הבאות מולנו בנחיל אחד / האם היית קופץ / קרימינל אני קוראת לו / גונב קומקומים מבתי-קפה ...

ליקיר, בעקבות זה השיר הטוב טובע בשיר הרע גרונו משוסף בחוד שורות נשברות כמו כוסיות וודקה שמותירות כתמי לבן על הניר ואתה מתלוצץ אתם כמו עם רופאייך אומרים שהשירים הכי נמכרים הם אלה עם שם של בחורה בכותרת רצוי עם האותיות ה" ול" שאם כבר טובע בהן שיר תהיה לו לפחות הילה של איזה בנזונה מרושע שדופק מלים וזורקן לצד ...