בפוסט הקודם-קודם עשיתי השוואה גסה בין מספרי התגובות בשלושה ערוצים שונים באינטרנט, במטרה להעלות מספר תהיות מעניינות בנוגע ל'קהל'. השתמשתי – באורח מקורב ולא-מדעי להפליא – במספר התגובות כדי להעריך את הקהל שנחשף ליצירה; את ההשוואה ביצעתי בין יצירות שהתפרסמו באינטרנט, בהנחה שהמדיום זהה ולכן סביר שהיחס בין מספר הקוראים למספר התגובות יהיה דומה. בתגובות העלה אמיר אור את ההשוואה ...

ראשית, תודה לכל המברכים והמאחלים בפוסט הקודם, ותודה מיוחדת לכל מי ששלחו אלינו טקסטים. קצר-העט 'זוטא' יעלה לרשת בשבועות הקרובים, ואז נשמח אם תבואו לבקר. בינתיים, אםאתם מכירים עוד כותבים, אתם מוזמנים להפיץ בין חברים-כותבים ובכלל את כתובת המייל שלנו (zuta@bhasofer.org.il) שבינתיים התגברה (בשעה טובה) על מחלות הילדות ומצפה בכליון עיניים לטקסטים. שנית, בלי קשר ל'זוטא', נדמה לי שסוף סוף ...

אחד הפיתויים הגדולים ביותר בפרסום שירה ופרוזה בבלוג הוא היכולת לקבל פידבק מיידי (ברוב המקרים אוהד, כי אנשים לא נוטים לכתוב ביקורת שלילית) על יצירה חדשה. אמנן ברוב המקרים אני מפרסם כאן יצירות ישנות, שנכתבו לפני זמן רב יותר או פחות ועברו תהליך שלם של עריכה, עיבוד ושיפוץ, אבל כמה וכמה פעמים נכנעתי לפיתוי לכתוב משהו ישירות לתוך הבלוג. יש ...

נתקלתי השבוע בשני מאמרים העוסקים בדרל שבה משנה הרשת – אולי לרעה – את הרגלי החשיבה שלנו. הראשון, בניו יורק טיימס (דרך ליבריסטו), הוא יותר הומוריסטי, אבל מצהיר בריש גלי שהדרך להיות אינטלקטואל (או פסאודו-אינטלקטואל) בעידן הרשת כבר לא עוברת דרך הידע – הקאנוני או האזוטרי – אלא מתרכזת במדיה, בדרך שבה נאסף הידע, במנוע החיפוש החדש, בבלוגים שמאתרים "מה ...

וואי, זה בא לי בזמן. מצד אחד הרגשתי חסר השראה לחלוטין להמשיך את 'ליכטנשטיין' ; מצד שני ממש לא רציתי להפסיק ולאכזב את 2-3 הקוראים הנאמנים; מצד שלישי הרגיש לי מוזר להכניס פתאום פוסט לא קשור באמצע הסדרה; ומצד רביעי הרגשתי מנותק מהבלוגייה מרוב זה שאני לא מגיב למה שהולך כאן (והולך הרבה). והנה בא שאלון השרשרת הקיטשי שיזמה יעל ...

לא להרבה זמן (למעשה רק עד יום ב") אבל איכשהו יש תחושה שצריך להשאיר פתק בבלוג, כדי שידעו שלא נעלמתי ואני לא מחרים אף אחד אלא פשוט מחוץ לעיר.  אני נוסע לשלושה ימים לעיירת נופש בשם קמפטן בדרום גרמניה, שם משתתפת אשתי זמרת האופרה בשלושה קונצרטים של שיר אמנותי (ליד). כשאחזור – חווויות משם וגם, אם עדיין יהיה אקטואלי, פוסט ...

ב-Californication, סדרה חדשה של רשת שואוטיים שאני אוהב לקרוא לה "קליפורניקציה", מגלם דייוויד דוכובני (לשעבר אייג"נט פוקס מאלדר) את האנק מודי, סופר אלטרנטיבי, אנטי-ממסדי ופופולרי למדי. עם פרוץ הסדרה, מודי נמצא אי-שם בשפל המדרגה – הוא לא מצליח לכתוב כלום, ספרו האחרון הפך לסרט הוליוודי ממוסחר ומתקתק, זוגתו-לשעבר עומד להתחתן מחדש והסוכן שלו (שהוא גם חברו הטוב) לא מצליח ממש ...

  לפני הכל: נצלו את סוף השבוע להשלמת התרגומים למיזם תרגום! תוצאות ביום שלישי!   ועכשיו למזכר. כשהגעתי לראשונה לבננייה הרגשתי קצת כמו היונה מ"דירה להשכיר": הטיח התקלף, המטבח היה צפוף, אבל השכנים היו נאים-גם-נאים בעיני. מאז התחושה הזו רק התעצמה: הקהילה האנושית כאן היא לא רק מגוונת ומרתקת, אלא גם יוצרת קווי תקשורת שונים ומעניינים (מדוזות?). מצד שני, תנאי ...

טוב, אפשר לומר שהיתה היענות, אבל עכשיו נראה איך זה באמת הולך. ובכן, שנסו חצוצרות, כחכחו בגרונות, ויאללה: מיזם תרגום קהילתי בבננייה הרעיון: שיר אחד, באנגלית, כמה מתרגמים, זמן קצוב והשוואת תרגומים בסוף הדרך. השיר: לפי הצעתה של אומי, big yellow taxi של ג"וני מיטשל, שמילותיו מצורפות בתחתית הפוסט. המשתתפים: מי שרוצה. הדדליין: שבוע בדיוק, כלומר עד יום ג", ה- ...

גל התרגומים ששצף בבלוגייה, כולל שיר של ג"ואן באאז בשני תרגומים שונים, העלה לי רעיון. הרי תרגום הוא ברכה משולשת – לכותב הוא דרך מצוינת לאמן את השרירים הפואטיים גם כשאין משהו לוחץ ואישי להגיד; לקוראים הוא דרך נהדרת להכיר שירים חדשים; ולשפה כולה – הוא הרחבה של המרחב המילולי שבו אנחנו חיים. והרי אנחנו כאן בשכונה קטנה, קהילתית וחמימה ...