מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

שיר רע

ליקיר, בעקבות זה

השיר הטוב טובע בשיר הרע
גרונו משוסף בחוד שורות
נשברות כמו כוסיות וודקה
שמותירות כתמי לבן על הניר ואתה
מתלוצץ אתם כמו עם רופאייך
אומרים שהשירים הכי נמכרים הם אלה
עם שם של בחורה בכותרת
רצוי עם האותיות ה" ול"
שאם כבר טובע בהן שיר
תהיה לו לפחות הילה
של איזה בנזונה מרושע שדופק מלים וזורקן לצד הדרך
אחד עם אופנוע ששומע מוצרט בפול ווליום
השיר הטוב טובע אבל הוא ממילא רק תירוץ
לבטל את הפגישה להימנע ממחויבות לשלול את המרווח
לומר שהחיים הם שיר, אפילו רע, וכל מילה
היא המשכה של הפואטיקה באמצעים אחרים
השיר הרע דופק את הפואטיקה
מחסל את הרציונל הגברי מציע נישואין וחוזר בו
למה לא ללהטט במטע אם אפשר
למה לא להדליק את האור ולומר, לא
לפעמים עדיף דייט מחורבן בפינת בן יהודה ובוגרשוב, ליד הים
על שיר שהוא בסך הכל תירוץ ללא-שיר שמתחתיו
ואין בו אפילו את מליחות הים של תל אביב בערב קיצי של נובמבר
ואין אפילו רמז לשערה של נערה שאיכפת לה
רק קודה חסרת נשמה שמנגנים הכינורות
עוד פעם ועוד פעם
טוב השיר הרע! טוב השיר הרע!

לא טוב.

20 תגובות

  1. מירי פליישר

    חזק
    זועם
    צועק
    שיר טוב על שיר רע
    כמו אצל י.
    מיותרת לי השורה האחרונה
    יאללה

    • רונן א. קידר

      מה להגיד, צודקת, השורה האחרונה מיותרת לגמרי.
      (נכתב במהירות אתמול ולא נערך, זה למה. יש בטח עוד כמה דברים מיותרים).

      וכמובן, בלי הארד פילינגס.

      • מירי פליישר

        אהבתי את הרגש המתפרץ לעומת השיר המאופק הקודם שאני עוד מנסה להבין אם האיפוק טוב בעיני. אבל מי אני . אתה המחליט .

        • רונן א. קידר

          אני אוהב את שניהם, למרות שההשתפכות היא בעיני יותר לקיחת סיכון ולכן יותר קוסמת. אבל אני מנסה ללמד את עצמי גם איפוק.

          • איפוק הוא לפעמים טוב אבל אל אל אל תפסיק להתפרץ ולהשתפך ולהתגעש. לא לא לא.

          • מירי פליישר

            מבינה את הצורך מכירה את מעלותיו
            הראית תגובתי האחרונה בשיר הקודם
            עם הקישור ?

          • רונן א. קידר

            ראיתי, אך לא היתה לי סבלנות (ומספיק זמן) ללחוץ על הקישור. ובכל אופן, תודה עליו.

          • מירי פליישר

            גם בלי הקישור
            הפוקוס על הגוף הוא בסיס היוגה והמדיטציה ואין כמוהו לנפש.

          • רונן א. קידר

            מסכים מאוד. אף כי בדרך כלל (בניגוד לסיטואציה שבה כתבתי את השיר) אני לא מרוכז מספיק בגוף וברצונותיו וביכולותיו.

  2. תודה על השיר. גם אני מסכימה עם מירי שאפשר ללא השורה האחרונה.

  3. אין לכם משפחה?

  4. בוקר טוב, מה להגיד? יפה, אבל ארוך מידי, כל כך יפה, אבל פתאום זה משתלט עלי…
    הבנתי, אתה צודק…
    להתראות טובה

  5. מרגישים את המצב רוח הרע בכל מילה. יפה!

  6. כל הכבוד! שיר נפלא טובל במליחות נובמבר בערב קיצי של ים

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר