מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע

לא הייתי כאן כמה זמן, וזה קצת קשה לחזור, לאתר מי נגד מי ומה קורה, איפה הדיונים החשובים ומה הנושא שעל הפרק. אבל מה לעשות, החיים קוראים. אז אני מעלה משהו קצת פרטי, אישי. אבל כמו מיכל, גם אני מבקש שלא תחסכו לשונכם – אשמח גם לביקורת מדייקת ולא רק למלים טובות (אך כמובן זה לא אומר שצריך להימנע ממלים ...

מתוך האגרטל מציצים ענפים המציירים בגוויעתם את החתול שהיה שם לפני כן.  פסיעותיו המדויקות מובילות לתוך החצר בה נפל חלל על מיטת הורדים הקוצנית.  שתי רכבות מתנגשות ומותירות בדרך רק שברים של תמונה שאינם מתאחים לכלל שלמות.  הסקרנות היא שהרגה אותו, הם אומרים, אנחנו לא אשמים.  אצבע אלוהים לחצה על כפתור המיקרוגל. טבע דומם ומת.

  לפני כמה שבועות נודע לי שצאלה כץ, המשוררת והבלוגרית, נפטרה במהלך יום הכיפורים. לי היה קצת לפני כן דיון איתה על ענייני שירה וניקוד, והיא נשמעה במלוא כוחה, כך שההודעה הפתיעה אותי, אבל בירור מהיר העלה הספדים ברחבי הרשת, כולל אחד אצל צ'יקי (גללו למטה). מצד שני, במקביל, החלו שמועות עקשניות לטעון שצאלה כץ לא נפטרה מפני שמעולם לא ...

אומי כתבה אבחנה מרתקת על ההתייחסות לחלוקת העבודה בבית, וזה התחיל אצלי רצף ארוך של מחשבות. שהרי מה שחסר ב"חשבון" (ותשובתו הקלאסית של הגבר המותנה) הוא שאלת הפרנסה, הלחם, הכסף שזורם אל הבית. וכאן צריך להבהיר משהו: המודל הקלאסי של חלוקת העבודה – שבו הגבר אחראי על הפרנסה והסידורים "בחוץ" והאישה על עבודות הבית וחלוקת הילדים – אינו כשלעצמו לא-שוויוני; ...

לא הייתי כאן הרבה זמן,  במיוחד לא בבלוגים של אחרים, וסליחה – החיים פשוט עמוסים עד מאוד מאוד. אז לצורך העניין אני מעלה שיר על היעלמות, ומקווה שתסלחו לי על היעלמותי הזמנית. התמוססות          1. בקרוב אעלם. בין החבלים התוחמים את מרחב המחיה שלי אצטמצם אל הממד הקטן ביותר של ההצטרכות ואז בצליל אחד פתאומי   2. בקרוב, בקרוב, אני מבטיח. ...

שיר שנכתב לפני שנה, במפגש הראשון שלי עם הבירוקרטיה המקומית. במשרד לענייני זרים   להיות גרמני באופן חוקי להיות מאושר ברשות לאישור גרמנים: על המבט להיות מופנה קדימה. אין להסתיר בשיער את הפנים. לדבר גרמנית במשפטים מורכבים לא להסס להקפיד על סדרים. לזכור שהפועל תמיד אחרון בא, לא לחכות מתבייש.     בתור לאישור מדברים גרמנית, תורכי, רוסיה, יהודי ויפנית ...

היום בשעה 15:55 תשודר פינה על הספר שלי "סימני נשיכה" ברשת א"; מי שיושב במשרד ומשתעמם מוזמן להאזין. והאם יש לכם תוכניות לסוף השבוע? כי אם לא, למה שלא תצאו לפסטיבל שער, פסטיבל בינלאומי לשירה, שייערך בסוף השבוע הקרוב בתל אביב, בירושלים ובנצרת? בעבר הייתי מעורב בהפקת הפסטיבל, ואני יכול להגיד בלי להצטנע שהוא מהמושקעים ומהמרתקים ביותר שעולים בארץ. השנה, ...

(ליעל) "למה אני צריך להיות גוף?" כתבתי בשיר בגיל 19. באותה תקופה ראיתי את הגוף כמקור כל הצרות והתחלואים, סוג של כלא הכופה עלי מגבלות שאינן קיימות ברוח. שאפתי להיות שכל טהור, כזה שיכול שעות כל גבי שעות לעסוק בדיונים פילוסופיים או בשירה מבלי להתחשב ב"קטנות" כמו שינה, אוכל וצחצוח שיניים. אני מסתכל על זה עכשיו וזה נראה לי מצד ...

יעל אמרה שהרשת עשויה לסייע להחזיר למודה את הסיפורים הקצרים, ואני נזכרתי פתאום בשירים ה"קצרצרים" שלי, כאלה שקצרים כל-כך שמרגיש לי מוזר לשלוח אותם לפרסום. אבל חלקם נאים בעיני, ולהלן ארבעה מהם (אין שום קשר בין השירים). * גברים אף פעם לא מצליחים להגיד "אהבה" בלי להסס. קשה לנו עם ההא הנפשקת לרווחה, עם תנועות הקמץ-פתח-חטף-פתח שאינן נעצרות ולו בִּשְׁוָא. ...

    חשבתי הרבה על ההצעה של יעל לכתוב סיפור על וסת, והגעתי למסקנה שאני לא יכול, לפחות בשלב זה. במובן הזה יש ללא ספק 'כתיבה נשית' שאינה נגישה לי ממש. אבל במסגרת ניקוי מגירות כללי מצאתי משהו שכתבתי לפני הרבה שנים, תחת הכותרת 'מחזור'. כמו כל הכתיבה שלי מאותה תקופה, יש פה ניסיון לתפוס הרבה יותר מדי, אבל זה ...