הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
היום בדרך הביתה בפינה שממול בית הכנסת החליטה בתי בת הארבע להכיר לי ולאחיה הקטן את החמצוץ.
מכיוון שמיד הבנתי שמדובר במעין טקס מעבר שכל ילד ישראלי צריך לעבור אותו
ולאור העובדה כי אני עצמי פסעתי על אותו טקס מעבר מכיוון שלא היתה לי הזכות לגדול כאן
החלטתי לא להחמיץ את הרגע
ולהתעלם מן המחשבה הטורדנית שמא בילו במקום הזה עוד לפנינו לא מעט חיות מחמד
וגם פחות
וכן ניחמתי את עצמי במחשבה על כל מיני הריסוסים בהם טבולים הירקות והפירות בחנויות שנמנעתי מהם בעודי משתתפת בסעודה זו בפינה הנידחת ההיא.
אז ישבנו שלושתנו בשדה ומצצנו וצחקנו.
אפילו ברכת שהחיינו אמרתי.
רק חשש אחד נותר בלבי.
האם אלו באמת היו חמצוצים
?
גם אם לא, אולי הועיל לשדרג את המערכת החיסונית שלכם?
8)
כן אוליייייייייייייייייייייייייייייי
טקס מקובל בילדותי. מצצנו ומצצנו ולא קיבלנו שום קלקול קיבה. מי בכלל חשב אז על דברים כאלה: חיידקים ןכו". וכל כך נהנינו. אני מתגעגעת. אולי אמצוץ לי גבעול. לא עשיתי את זה שנים.
נהדר אומי, את עוברת חוויות יסוד של כל ילד ישראלי, מוטב מאוחר מאשר … אני עוברת אותה חוויה בילדותי השלישית, והטעם מרנין את לב החיך.
יש בזה משהו, ללא ספק. מכחה לשמוע עוד. א.
זה בכלל לא חשוב אם אילו היו חמציצים. אם לא קרה לכם כלום הרי שאתם מחוסנים כעת.
אומי יש קנה מידה : היה חמוץ?
לא מכירה צמח בר אחר חמוץ , נגיש.
יש את חרדל הבר פרחים קטנים צהובים גם, שם שוברים את הגבעול מקלפים ואוכלים. אצלינו בחיפה "חמציץ" מעניין אם בירושלים כולם אומרים חמצוץ?
לא, גם אני אומרת חמציצים…
תיקון קטן, אלא אם התכוונת ואני לא הבנתי. השורה – מיני הריסוסים בהם טבולים היקרות והפירות.
אני מניחה שהתכוונת להירקות והפירות…(:
חוץ מזה נפלא. גורמת לי לקנא איך במספר שורות לא רב את מעבירה עולם ומלואו בכזה כישרון. את נפלאה.
תרצה
ממש תודה תרצה – על התיקון והמילים היפות – אני דווקא מעריצה שלך כך שאני עוד יותר מעריכה את המילים. א.