הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
פעם, כשהייתי עוד באמצע אחת משנות האבל שלי עבור הוריי, פגשתי באקראי איזה חבר משפחה. שמעתי שלאחרונה הקים ישיבה ובית כנסת באזור. "מדוע את לא באה להתפלל אצלנו?" הוא שאל. עניתי לו, "כי אני אומרת קדיש, ולא חשבתי שתסתכלו בדבר בעין יפה." הוא חיך וגם החמיא לי על "האינטואיציה הטובה שלי" ואז שאל אותי מה אני עושה עם עצמי בימים אלה? עניתי לו, "אני מלמדת זכויות נשים." אחר-כך הוא כבר לא שאל אותי יותר שאלות. רק העמיד פנים כאילו הוא מדבר בטפלון והסתלק משם ומהר.