אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון

  שימי (פנזה), הוא כותב ההומור והנונסנס הראשון במשפחה. כבר בגיל 18 הוציא את ספר ההומור והנונסנס "הייתי חמוד" והדהים את כולנו. הנה לינקים לכמה עבודות שלו, תתרשמו בעצמכם: http://shimipanza.weebly.com/151115121497151114961493151214931514.html הקריקטורות צוירו על ידי בן דוד אחר שלנו, אורי, שאייר את כל ספרי "אני והעיר הקדושה" !!!!! http://shimipanza.weebly.com/1513149714961514-149214961508151314931514-14921502151414931495149915021514.html ביטוח לאומי http://shimipanza.weebly.com/14921495151415001514-1514149715041493151114931514.html המדריך להחתלת התינוק http://shimipanza.weebly.com/149215021491151214971498-1500149615051496-15001488149314961493.html המדריך לטסט באוטו (לא פוליטיקלי קורקט – ...

  ביום חולין כזה ואחרי רצף של כמה כאלה שדי ביאסו, חזרתי הביתה שפופה קצת, פתחתי "כוכב נולד" כמו זומבית, ואז מישהי שרה ו.. בום – רצתי להקליט. בקול הכי מחוספס שלי (…) ובלי שום ליווי. הבאסה עברה שינוי, תזוזה. הרווח או ההפסד כולו שלכם: http://www.youtube.com/watch?v=S6oW8xXsan0 אני מאד לא טכנולוגית, אז פשוט צילמתי וידאו במצלמה די פשוטה ושרתי בו .. את ...

     (מוקדש לרונן חברי הטוב)     אז ט"ו באב, נו אז מה. הלכתי ממסיבה באמצע, כי לא היה לי כוח אליה, היו שם המון "תוכניות", הרבה עניינים והתרחשויות, אבל לא היה שם כלום בשבילי, והחומר האנושי הרב הפך עבורי להרבה חלקיקים שכשמתקרבים לראות, לנגוע, אין בהם למעשה כלום. אנטי-חומר. כמו שבנוי העולם. כשאת תרה אחר המקור, היש, החומר ...

      זה מה שחוויתי בשבת שעברה. סופשבוע בכור מחצבתי, מדרשת שדה בוקר. זה קורה אחת לכמה שנים. וככה קורה לי עם מקומות מאז, מפעם, משם. הם צרובים שם, ובמקומות בהם הם צרובים לא יצמח דבר אחר. והנה אני לכאורה באותו מקום. הבתים אותם בתים, העצים בוודאי אותם עצים (וכמה קינאתי בהם אז – אותו עץ שלא צריך היה ללכת ...

      מוזר, פתאם כל כך ברור כשמש הקטע שהעליתי לפני יומיים. "ואת המים לא שותים והמזון לא אוכלים". כתבתי אותו על משהו אחר לגמרי, משהו שקשור לאחד התחומים בחיי. חלק מהאנשים לקחו את זה כמשל לעולם ולחיים בכלל, ואני פתאם נוכחתי שהוא מקביל גם לתשעה באב. לצום בוודאי. ואצלי היה תשעה באב יצירתי. קודם כל, בחגים שאמורים להיות ...

      האי שלנו – ספינה טרופה עם כמה ניצולים לעתיד שהדיון בם עדיין נמשך. ובזמן שנמשך ונפסק הדיון חליפות, (לעיתים הוא נפסק ונפסק או נמשך ונמשך כמה פעמים רצוף), מנסים ניצולי העתיד לשרוד את הזמן: זה מיידה אגוזי קוקוס שקטף בעמל בראשי חבריו, ההיא מתבודדת תחת עץ הדקל, לא משתפת כוחות, לעיתים איזו כף תמר נופלת לה על הראש והיא ...

    (כן, זה נורא לא סביבתי, אבל הרבה מהשקיות היום הן ידידותיות לסביבה, ואפשר להשתמש בכל שקית כמה וכמה פעמים עד שהיא נשחקת) כמה שלא אנסה להיראות קוקטית (ואני לא מנסה .. אבל פעם ב.. כשאני רוצה לדפוק הופעה), תמיד ייצא לי איזה חוט מהמכנס, או החולצה תזוז, או השיער יקפוץ, או החזייה תבצבץ, או יפקע כפתור, או בדרך ...

      אז האמת שהלילה דווקא כן היה לילה עם כוכב נולד בשבילי (גם בעונה פחות טובה עם מועמדים פחות ממגנטים בעיני, אני עדיין נהנית, ולפעמים ממש בולעת את הביצועים והזמר/ת והביקורות של השופטים וקולו של צביקה הדר המקסים שלא פוסק למשך ארבעה חודשים רצופים), וביצוע טוב לשיר "לילה בלי כוכב" של שימי תבורי על ידי מועמד בשם יובל לב ...

    לכשאמצאךָ, האם אדע שמחת המוצאת ? כי דבר לא אבד לי זולת התום. התום שאינו מכיר התהום הפעורה הריקה מדברים שאינם בנמצא, מדברים בטלים בשעת מציאה, מדברים שקשורים בעולם ובךָ. וכל כך אתה אינךָ, שמלא הכל בךָ, גם התהום שאינה יודעת את עצמה, כי אינה. לכשאמצאנו. ואם יהיה בו הכל, אך דבר לא יהיה בו ממךָ ?    

        אתם יודעים למה ? כי פגשתי אתמול והיום כל כך הרבה בננות שלא תיארתי לעצמי !! (פסטיבל "מטר על מטר" לשירה בנחלאות). אשלגן כבר לא יחסר להמון זמן. אתם מתוקים ואתן מתוקות אמיתיות. אתמול אלה היו גבריאלה אלישע ועדי עסיס וחמוטל ושז, והיום: לי עברון-ועקנין שאיתה הלכתי, ואמיר אור, ריקיל'ה, תלמה, גבריאלה, סיגל בן יאיר, ועוד ...