נשים חזקות – המעופפת

ילידת קנזס בארה"ב.
"טום בוי" בהתנהגותה,מתקשה בלימודים, ועוברת שישה בתי ספר תיכוניים עד להשגת תעודת הבגרות.
במלחמת העולם הראשונה שירתה כסייעת לאחות וכעובדת סוציאלית.
התחילה ללמוד טיסה ב- 3.1.21
ושישה חודשים אח"כ כבר היתה בעלת מטוס משלה.
בשנת 1928 נענתה להצעתו של ג"ורג" פטנם (לימים בן זוגה) לחצות את האוקיינוס האטלנטי.
למסע המסוכן הזה יצאה ב- 17 ליוני מניו פאונדלנד, ונחת בוויילס לאחר 21 שעות.
החצייה המוצלחת הלהיבה את האמריקאים, שקיבלו את פני הגיבורה בהתלהבות אין קץ.
לנישואיה ב- 7.2.1931
התייחסה כאל "שותפות של שתי מערכות ביקורת".
נסיון חצייה נוסף של האוקיינוס האטלנטיב- 1932, שהיה מיועד להסתיים בפריז, נקטע באמצעו בנחיתת חירום בלונדונדרי, עקב סופות קרח.
למרות הכשלון הזמני העניק לה הנשיא הרברט הובר את "מדליית המצויינות בתעופה", אות כבוד מיוחד, שניתן עד אז לגברים בלבד.
ב- 11.1.1935 היתה אמיליה ארהרט לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס השקט, מהונולולו לאוקלנד, קליפורניה.
לקראת יום הולדתה ה- 40, ב- 1937 היתה כבר בשלה לאתגר המונומנטלי של חייה – טיסה מסביב לעולם.
נסיון המראה כושל בחודש מרץ לא ריפה את ידיה.
ב-1.6.37 המריאה, עם הנווט פרד נומן, למסע בן 29,000 המילין.
לאחר נחיתת ביניים אחרונה בפפואה ניו גינאה
המריאה אמיליה ארהרט במזג אויר סוער
ב- 2.7.37 בפעם האחרונה.
בשעה 07:42 נקלט שידור הרדיו:
"הדלק אוזל במיכלים. אנחנו טסים דרומה!"
ב 08:45 נעלם המטוס.
עד עצם היום הזה אין איש יודע מה קרה.
מעולם לא נמצאו שברי המטוס, ומסע חיפושים אמריקני בן שלושה שבועות הסתיים ללא תוצאות.