שירה/פואמות/מחאה

הזונות והגנים התלויים בבילוניה

      . . הזוֹנוֹת והגנים התלויים של בבילוניה (זיכרונות או חלומות?)     (כֵּיצַד חוֹלְמִים עַל הַגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה בְּאֵין יוֹדְעִים: הָיוּ גַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיַה?)     מקהלה: הָא אָה בַּגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה     קול אישה מְסַפֵּר: בָּאָה הַזּוֹנָה הַגְּדוֹלָה מִבָּבֵל לַגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה, אוֹמֶרֶת: אֲנִי גְּדוֹלַת הַזּוֹנוֹת שֶׁל בָּבֶל, זוֹכֶרֶת אֶת פְּנֵי הַיַּלְדָּה שֶׁזָּנְתָה, דּוֹבֶרֶת בְּאִמָּהּ ...

קרא עוד »

בסוף

. .     בַּסּוֹף  / © רבקה ירון     בְּסוֹף הַיּוֹם מַמָּשׁ, מַמָּשׁ בַּסּוֹף עוֹצֶמֶת עֵינַיִם מְחַיֶּכֶת שׁוֹמַעַת אִמָּא אוֹמֶרֶת שִׂחַקְתְּ יָפֶה —

קרא עוד »

דרכי לאיתקה

. .     דַּרְכִּי לְאִיתָקָה / © רבקה ירון     קָרֵב הַיּוֹם                    הֵם יָבוֹאוּ חֲמוּרֵי סֵבֶר וְעִמָּם הַצִּוּוּי: עֵת לְצַיֵּן מַה הָיָה לְשֶׁלָּךְ בְּדַרְכֵּךְ לְאִיתָקָה – וְאִלּוּ אֲנִי                   זֶה עַתָּה יָצָאתִי לְשַׂחֵק     —

קרא עוד »

היו או

  . . הָיוּ אוֹ  / © רבקה ירון     הַיֶּלֶד בֵּן הַשִּׁבְעִים וְהוֹרָיו בְּנֵי הַמֵּאָה אֵינָם. דִּירָתָם מְאַכְלֶסֶת רוּחוֹת צְעִירוֹת, עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת עֲצִיצִים (הֵם מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ פֹּה), נִיחוֹחוֹת וְרֵיחוֹת (הֵם לֹא הָיוּ פֹּה מֵעוֹלָם) –  פָּתוּחַ פָּתוּחַ רוֹאִים רוֹאִים   – עַכְשָׁו שֶׁצַּעֲקוֹתָיו נָדַמּוּ אוֹמֵר לִי שָׁכֵן צָעִיר (בְּסִפְרוּתִית) תּוֹךְ הַפְנָיַת מַרְפֵּק שְׂמֹאל לַדִּירָה מִמּוּל, עַכְשָׁו ...

קרא עוד »

גדילה 1 + 2.

. . גְּדִילָה – 1. / © רבקה ירון   לִגְדֹּל עַד גֹּבַהּ-דֶּשֶׁא לְהִשָּׁאֵר בֵּין רְגָבִים קָרוֹב-קָרוֹב לַשֹּׁרֶשׁ צְמֵאָה לִרְסִיסֵי לַיְלָה     לִגְדֹּל כְּמוֹ הַנְּמָלִים, לִחְיוֹת חַיִּים בִּתְנוּעָה נְהִירָה קְטַנָּה-גְּדוֹלָה, לַמַּעֲמַקִּים וּלְמַעְלָה וְשׁוּב:   —–   גְּדִילָה – 2.   לִגְדֹּל כְּמוֹ הַנְּמָלִים, לִחְיוֹת חַיִּים בִּתְנוּעָה נְהִירָה קְטַנָּה-גְּדוֹלָה, לַמַּעֲמַקִּים וּלְמַעְלָה וְשׁוּב:   (וּמַה- וּמַה בַּאֲשֶׁר לְחָרִיצוּתָן? אֵין זֹאת שְׁאֵלָה ...

קרא עוד »

מיסיסיפי בוערת

. . מיסיסיפי בוערת / © רבקה ירון     אֲנִי מְסַפֶּרֶת לַחֲבֶרְתִּי שֶׁהָיָה סוֹף טוֹב לָאֵרוּעַ עִם הַקַּבְּצָנִית שֶׁהֻתְקְפָה עַל יְדֵי תַּיָּר (בְּדִיִּוּק בִּזְמַן מוֹתוֹ שֶׁל מָרָן*): אַרְבָּעָה יְלָדִים 'עַרְסִים' עָזְרוּ לָהּ. חֲבֶרְתִּי מְחַיֶּכֶת בַּהֲקָלָה וּמַתְחִילָה לְסַפֵּר לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁמִּתְעַרְבֵּל עִם קוֹלוֹת גְּבוֹהִים בִּבְּלֶנְדֶּר הָאֲוִירָה וּמֵנִיב מְחִית בִּלְתִּי אֲכִילָה. שְׁתֵּינוּ מְקַרְבוֹת אֶת רָאשֵׁינוּ, לְהָבִין אֶת דְּבָרֶיהָ – אִי אֶפְשָׁר. ...

קרא עוד »

בפרוזדור בין הרשויות

. . בפרוזדור בין הרשויות     בַּפְּרוֹזְדּוֹר שֶׁמַּפְרִיד בֵּין רְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אִמָּא מְסַפֶּרֶת לִי סִפּוּר בִּשְׁעַת אֲרוּחַת עֶשֶׂר. וְאַחַר כָּךְ מַה קָּרָה? אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אָז אַחַר כָּךְ – הִנֵּה עוֹד בִּיס וְאַחַר כָּך מַה קָּרָה? אָז אַחַר כָּךְ – עוֹד בִּיס – אִמָּא, אִמָּא, וְאַחַר כָּך מַה קָּרָה     שֶׁגָּדַלְנוּ       — רבקה ירון ...

קרא עוד »

מרחק אסתטי

      . . מרחק אסתטי / רבקה ירון ©   כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַמֶּרְחָק הָאֶסְתֶּטִי לֹא מְדַבְּרִים עַל הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ לֹא מְדַבְּרִים עַל מֶרְחָק דּוֹמֵם יָזוּם (שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתֵנוּ, אֶתְגּוֹנֵן) לִכְתֹּב גַּעְגּוּעַ בְּמֶרְחָק אֶסְתֶּטִי לִכְתֹּב לֹא תַּם הַחֶשֶׁק לַמְרוֹת הַמֶּרְחָק הָאֶסְתֶּטִי – כְּשֶׁעָלַי הַפַּעֲמוֹן שֶׁל הַשּׁוֹשַׁנָּה (שֶׁבְּתוֹכוֹ אֵין מֶרְחָק אֶסְתֶּטִי), הַחוֹחִים מֻפְנִים כְּלַפַּי חוֹדְרִים לִבְשָׂרִי –                                          לִכְתֹּב בְּמֶרְחָק אֶסְתֶּטִי ...

קרא עוד »

הָאִשָּׁה הַמּוּפְלָאָה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ

. . הָאִשָּׁה הַמּוּפְלָאָה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ / רבקה ירון ©   נוֹלֶדֶת           – נֶעֱצֶרֶת        יַד עֲנָקִים חוֹסֶמֶת אֶת הַצְּעָדִים הַקַּמָּאִיִּים שֶׁבְּבִטְנָהּ וְחוֹבֶטֶת בָּהּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה                הָאִשָּׁה הַמּוּפְלָאָה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ מִתְרוֹמֶמֶת (לַמְרוֹת הַכּוֹל), אוֹסֶפֶת אֶת הַמִּקְצָב, אֶת אֵיבָרֶיהָ, אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ, אֶת- יָדֶיהָ מוֹבִילוֹת לִתְנוּעָה לְסִחְרוּר לִקְרִיאָה לְלִטּוּף לִבְרִיאָה לְלֵדָה לַהֲנָקָה                                           זַפְּטָה                         מוּטַחַת            עַל שָׁדֶיהָ רֶגֶל בּוֹעֶטֶת בְּעַכּוּזָה ...

קרא עוד »

צֶלֶם

. . צֶלֶם / © רבקה ירון   בְּאַמְתַּחְתִּי שְׁתִּי נוּרוֹת חֲדָשׁוֹת לַמְּנוֹרָה הַיְּשָׁנָה וְהַנֶּאֱמָנָה שֶׁלִּי – אוֹצָר חָבוּי בֵּין שְׁאָר הַמִּצְרָכִים – וַאֲנִי בַּתּוֹר לָאוֹטוּבּוּס. הַקַּבְּצָנִית, זְקֵנָה גּוּצָה וּנְעִימָה, מְצַלְצֶלֶת בְּפַחִית אוֹצְרוֹתֶיהָ כְּשֶׁתַּיָּר דּוֹחֵף לְפָנֶיהָ זוּג יָדַיִם וּסְמַרְטְפוֹן. הִיא נֶעֱלֶבֶת, מְלִיטָה פָּנִים – בּוּם-טְרַאח הַתַּיָּר נֶאֱבַק בָּהּ מְגַדֵּף בּוֹעֵט בָּהּ וּבִי (נֶזֶק שׁוּלִי), מַפְעִיל יָדַיִּם ו- הַסְּמַרְטְפוֹן עָף לוֹ ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון