דוגמא

אתן לכם דוגמא. אנחנו גרים בירושלים, נכון? נו. ויש כאן עצים רבים, נכון? אז זהו, לא ממש, זאת אומרת, לא כפי שהיה. קודם היה השלג אשר בעודו מגלם הטבע במלוא יופיו זרה אף הרס רב ועצים רבים איבדו גפיים. גם סתם בכל מיני סערות חורפיות הושמטו שתילים ממקומם. אחר כך באו חיילי העירייה לגמור את המלאכה, במשאיות המסריחות שלהם והרעש המצמרר שמסתיים בחבטה. כאן התחושה קשה במיוחד כי לא ניתן לאתר את ההיגיון מאחורי הכריתות הנבחרות, והגרוע מכל — אין זכר לניסיון לתקן את הנזקים, למשל, על ידי נטיית עצים חדשים המתאימים יותר לסביבה. כשהם באו לקחת את האלון שמול חלוני, נכנסתי לבהלה. מרוב חוסר אונים התיישבתי ושלחתי מכתבי S.O.S. לתאי הדואר האדומים להפליא של מליון עיתונים מקומיים וגם לחברת מועצה אחת. רק העוזרת של חברת המועצה טרחה לחזור אליי והבטיחה להכניס את הנושא למצע שלהם לבחירות המתקרבות. ממש תודה רבה! זה לא שאף אחד לא מסכים איתי. הם תמיד מסכימים איתי. אני צודקת לגמרי. רק שאין מה לעשות, ככה הם פני הדברים, עכשיו תזוזי בבקשה, את מפריעה לי.