מפעם לפעם כאשר אני שומעת איזו אמא אומרת שהיא מקצה לילדים שלה שעה אחת ליום מול הטלוויזיה או המחשב אני מוצאת את עצמי תוהה שמא שעה אצלה זו שעה או שמא מדובר במדד-זמן אחר כמו לדוגמא שנים של כלב וכיו"ב שעות נוספות. ברור לכל שהמחשבה הנבזית ההיא נולדה מקשיי האישיים מול ילדיי מול המסך. ועוד דבר, הייתי רוצה להציע את הרושם שכל הדאגה הזו ליותר מדי שעות מסך היא מנת חלקן של אימהות בעיקר לעומת אבות למשל אבל ייתכן וגם זה אישי.
שנים של כלב……. אוי אומי, איזה ראש את יש לך, מצחיקולית.
אח. אומי. הפוסטים שלך תמיד נוגעים בנושאים רגישים אצלנו בבית. זה גדול העניין הזה… אם שעה היא באמת שעה… ויותר מזה, אני כלב אם הן מצליחות להקפיד על שעה.
(מקווה שבפוסט הבא לא אכנס אלייך בנביחות……..