בננות - בלוגים / / ועוד קצת — עד שהוא נשבר
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

ועוד קצת — עד שהוא נשבר

 

 

 

 

(פוסט אחרון מתוך 4,מבלי שהתכוונתי לכך מלכתחילה אבל אולי עשכיו סוף-סוף אוכל לישון!)

פעם שאלתי את בתי מדוע היא מפחדת להסתובב בבית בלילה בלי ליווי והיא השיבה לי עם רשימה מרשימה של חיות רעות — מאחורי הספא בסלון יש דובים, מתחת למיטה תנינים, בחדר למטה אריות, בחדר ליד גם מפלצות, וכן הלאה. לעומת זאת, עבורי, שדווקא גדלתי בארץ הספרי, הפחד האולטימטיבי היה תמיד מן הגבר השחור. עד היום, יותר מהחדר עצמו בו גדלתי, אני יכולה לזכור אותו אדם דמיוני שהתחבא מאחורי הווילון עם רדת החשכה. על רקע הדברים האלה, שמעו לסיפור הבא: אחרי שעליתי ארצה וגמרתי ללמוד משפטים, הלכתי להתמחות בפרקליטות. ככל הנראה, מהר מאד שמעו שאני דוברת-אנגלית כי זמן קצר לאחר הגעתי כבר קראו לי להופיע בבית המשפט אם כי בתור מתרגמת בלבד. משהגעתי, מצאתי אישה שחורה דרום-אפריקאית שהמשטרה שלנו עמדה לגרש מן הארץ. ככל הנראה, היא נתפסה ונעצרה כשהיא באה לתחנה — בצעקות ובבהלה גדולה — להתלונן על אונס, ועל כך התנהל המשפט הנוכחי: אונס של בחורה שחורה דרום-אפריקאית על-ידי גבר ישראלי לבן. וולקום טו איזרייל!

 

 

 

 

6 תגובות

  1. ועדיין אנחנו פוחדות גם כאן מהגבר הכהה שיאנוס אותנו (כי להוויי ידוע שטייסים או כלכלנים לא אונסים, זה תמיד צווארון כחול בעל חזות מזרחית. כך אצלנו, כך בסרטי ילדים)

    • זהו רותפ, ככל שאני מתארת הנסיבות המאד ספציפיות של חיי נוצרה בי התחושה שאני מתארת משהו הרבה יותר אוניברסלי. מחריד.

  2. אני מפחדת מגברים באופן כללי בלי קשר לצבע, ובשנים האחרונות כבר לא מסוגלת להיות בסביבה ערבית בלי להרגיש שעוד רגע ירצחו אותי. כשבאתי לירושלים בגיל עשרים הסתובבתי בלי פחד בעיר העתיקה, וגם טיילתי שם עם הבנות שלי כשהיו קטנות, ועכשיו אני מפחדת ללכת לשם, וכשהלכתי פעם עם אורחת מחו"ל כל הזמן פחדתי. מוזר שכשהייתי צעירה פחדתי מכל דבר חוץ מאנשים – פחדתי מנחשים, פחדתי מעקרבים, פחדתי ממחלות, ועכשיו אני מפחדת רק מאנשים, יותר ויותר.

    • אוי, ענת, האם זה רק אנחנו או שזה העולם שנעשה יותר ויותר מפחיד!

      • הרשע האנושי נעשה עבורי יותר מוחשי. פעם הוא נראה לי כמו משהו שנוגע לאנשים אחרים בזמנים אחרים, ועכשיו אני חווה אותו כדבר מוחשי וקרוב ומאד מאיים.

  3. איזו פואנטה לסיפור שלך
    רוע ורשע מופיעים בכל צבע ובכל מקום

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר