בננות - בלוגים / / הסיפור נמשך
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

הסיפור נמשך

 

בהמשך לפוסט הקודם

 

זה לא נכון לומר כי אבי מעולם לא עשה קניות לבית. פעם בשנה, בימי הקיץ הנעימים, כשהיינו נוסעים לכפר נופש לחופשה משפחתית, הוא היה נכנס עם אחד מאיתנו לחנות המקומית עם הריחות המאפיינות שלה, של ים, של זרות, ושל כל מיני מוצרים בלתי מוכרים. במקרים אלה נהג אבי להתפלא ממחירם הגבוה של מצרכים בסיסיים ובה בעת מתעקש לרכוש פי שלוש ממה שהיינו צריכים. ואז, כמובן, בסוף החופש, היתה אימי מתעקשת לארוז את הכל, אבל ה-כל, אפילו המאכלים החצי-אכולים היתה מכניסה אל תוך שלוש שקיות ניילון כל אחת בכיוון הפוך וצמד של עיתונים ישנים ומערימה אותם בעדינות בקרטונים ובמה שבא ליד וכך נאלצנו לנסוע הביתה כתמיד עם מלא שקיות ניילון ופקלך ואבי היה מתעצבן  …  אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.  

 

 

4 תגובות

  1. אצלנו זאת האמא שתמיד קנתה יותר מדי כל מה שלא צריך והתעקשה לסחוב הביתה הכל, וכמובן בבית לא השתמשנו בשום דבר שקנינו וסחבנו, עוגיות ארוזות, שקיות מרק או כובע קש איטלקי, ואפילו לא היה לנו סוס שיאכל אותו לתיאבון.

  2. מענין אומי, חיים שלא מוכרים לי, מחכה להמשך

  3. ..:)
    אותו סיפור היה גם היה אצלינו..

  4. נהנתי מהתגובות. תוה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר