הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
תמיד אהבתי את השירה בבית הכנסת אבל נדמה לי שעד כה התייחסתי אליה בעיקר בתור דרך להפוך את התפילה למעניינת ומהנה יותר. כעת אני מבינה את העלייה והירידה והיופי של הקולות ביחד בתור אמצעי עצמאי לעבוד את האל, כלומר, לא רק כחלק מן התפילה אלא כסוג של תפילה בפני עצמה. האסימון נפל כשבליל יום כיפור/שבת שרנו "לכה דודי" ל"הללויה" של לאונרד כהן. (בת ה-13 שלי לא הצליחה לעצור את הדמעות.) התחשק לי אחר-כך לכתוב לו אי-מייל ולתאר בפניו את החוויה המופלאה.