הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
אתמול התחתן אחיין שלי. אוי כמה אני מתה על הילד הזה. מה אני אומרת ילד? הרי הוא לא צעיר ממני בהרבה. הוא נולד כשהייתי כולי בכיתה ז". בשנה משמעותית זו היו עורכים בבית ספר שלנו – בי"ס יהודי לרוב-חילוני גדול ביוהנסבורג — טקס בת מצווה משותפת לכל מי שרצתה בכך. היינו בסוף כארבעים בנות, כל אחת עם כמה שורות של טקסט לדקלם וביניהם שירים. האירוע נקבע ליום ראשון אחד בבוקר ובמשך חדשים תכננה כל בת ובת את מסיבת האפטר שלה. אולם כשבוע לפני תאריך היעד ילדה אחותי בן פה בארץ ואבא שלי נסע לברית ונעדר מן החגיגיות סביב הח"מ. אלו, יש לציין, עברו בסדר גמור. אפילו את סולו ה-ארץ-זבת-חלב שלי הצלחתי לבצע למרות היותו קצת גבוה עלי. גם בהמשך לא נוצר בי שום טינה או תרעומת כלפי אף אחד. הרי לא היה כאן משהו אישי נגדי אלא נצחי יותר: ברית (של נכד) גובר על בת מצווה (של בת). באותה רוח נהג אבי לפעמים בליווי אימי לנסוע ארצה כאשר נערך בר מצווה לנכד אך לא לבת מצווה של נכדה וכן כאשר נולד נכד ולא כאשר נולדה נכדה. יחד עם זאת, ניתן לומר שהאירוע עורר בי לראשונה מעין תודעה פמיניסטית. לכל הפחות הוא הכיר לי מקרוב ובצורה מוחשית את היחס המפלה אליו זוכות בנות לעומת בנים. טקס התבגרות ללא ספק.
אוי כמה את צודקת
נפלא איך שאת הופכת מה שיכול היה להיות רחמים עצמיים ללקח בונה!
יש לי אורחים מברזיל נוצרים-משיחיים מאד פרו-יהודים שהפכו את טקס הבת-מצווה לבת-ברכה.
מה שעברת בהחלט מעורר רגשות קיפוח.
אבל בקשר לכל הטקסולוגיה הזאת כל הארועים האלה דורשים המון כסף ואולי יש הורים שמעונינים לחסוך כשמגיעים לבת.
לבן חייבים לקנות תפילין מהודרים ואז עליה לתורה , חייבים! אלא אם כן אתה ממש אנטי ואז ההורים נחנקים מכל ההוצאות ולוחצים ידיים לאורחים ויש בזה משהו מכמיר.
יש לי חברים מבוססים שערכו טקסים מפוארים לבנים ולבנות וזה היה מגוחך כל המצגות והחיים שכאלה לילד או ילדה בגילאים כאלה צעירים וזה גם מעורר המון קנאה אצל מי שהפרוטה לא בכיסו והוא נגרר לקרקסים האלה.
נושא שראוי לפתח.
שבת – שלום .
אני עובדת הרבה עם ילדים בגיל הזה והיום זה קצת השתנה – לא בטוחה שרק לטובה – כל בת 12 מתאפרת ומתלבשת כאיו הייתה בריטני ספירס – הופכת להיות אישה עאלק. גם זה דוחה.