בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר
המשך הקיטורים
אם ישנה תכונה ישראלית שאני מתעבת אולי מכל היא העמידה על מפתן הבית על סף החצר, המדרכה ואף הרחוב וצינור ביד אחת קלה ושפיחות המים שם בזרם אחד צח וצלול וארוך ארוך מאד בנימוק של רחיצה. איך אפשר.
אומי, המחשב שלי מדבר אנגלית, אבל אנסה: את מסמנת את המלים, ואז על מקש INSERT (הוסף?) וכשנפתח התפריט לוחצת על HYPERLINK. שם נפתחת לך תבה שבתחתיתה את מוסיפה את כתובת האינטרנט לקישור, ומאשרת.
כמה עצוב. נכון מאוד. במיאנמר יש שטפונות, פה כל טיפה היא זהב.
והשיטה ללינק קלה. הנה עוד הצעה חוץ מזו של אמיר.
את מסמנת את המשפט או המילה שאת רוצה שיובילו ללינק, הולכת לפוסט או הלינק המדובר, עושה קופי על הכתובת (בלי ה-WWW) ואז חוזרת לפוסט, רואה בתיבת כלים של הפוסט למעלה סימן של משקפת, לוחצת, נםפתחת תיבה, עושה פייסט על הלינק ומאשרת, ואז שומרת את הפוסט. זה ממש קל. בחיי.
אומי, המחשב שלי מדבר אנגלית, אבל אנסה: את מסמנת את המלים, ואז על מקש INSERT (הוסף?) וכשנפתח התפריט לוחצת על HYPERLINK. שם נפתחת לך תבה שבתחתיתה את מוסיפה את כתובת האינטרנט לקישור, ומאשרת.
ים של תודה אמיר. אנסה פעם הבאה.
מסכימה לגמרי.
פעם מישהי אמרה שלי שלקטר זו תרפיה. במיוחד ששום תרפיה אחרת אינה נראית בסביבה. קטרי לך אומי. קטרי.
לישראלים, שהם,כך רצה מי שרצה [וכנראה שגם אני], העם שלי, יש יכולת מופלאה להמציא תירוץ נהדר לכל דבר עבירה או סתם התנהגות פסולה כזאת או אחרת.
לפעמים מתחשק לי, לך, לנוף להפסיק לשתוק או לקטר או לתרץ. ופשוט לסגור את הברז.
והנה- לכמה רגעים לא תהיה "רחיצה" ולא יהיה "תירוץ".
כמה עצוב. נכון מאוד. במיאנמר יש שטפונות, פה כל טיפה היא זהב.
והשיטה ללינק קלה. הנה עוד הצעה חוץ מזו של אמיר.
את מסמנת את המשפט או המילה שאת רוצה שיובילו ללינק, הולכת לפוסט או הלינק המדובר, עושה קופי על הכתובת (בלי ה-WWW) ואז חוזרת לפוסט, רואה בתיבת כלים של הפוסט למעלה סימן של משקפת, לוחצת, נםפתחת תיבה, עושה פייסט על הלינק ומאשרת, ואז שומרת את הפוסט. זה ממש קל. בחיי.
תודה רבה!