החופש הגדול נגמר ואני באפס כוחות. כך גם נדמה לי יתר בני המשפחה. אני מבינה מדוע טבע לו מי שטבע לו המונח העונש הגדול. קשה יותר לדעת מדוע לא נלקח בחשבון גם זה שבא בעקבותיו: החזרה לביה"ס. עצם המחשבה על ההשקמה הטעונה בוקר בוקר, הנסיעות המטורפות בפקקים, הסנדוויצ'ים, במיוחד המושקעים ביותר אשר מקולפים מפנים התיק המסריח בסוף העונה, וכן שיעורי הבית, אוי השיעורי בית האלה, מספיקה כדי להביא לידי געגועים עמוקים לחופש הגדול הבא.
את מצחיקה… וצודקת! בתי עברה לגור בקבוץ כי שם אין חפש גדול!
פתרון לא רע 🙂