לאחרונה התחלנו לקנות קצת ירקות ופירות אורגניות. אני חייבת להודות לכם שציפיתי מהן להיות רופפות וחיוורות ולפעמים אני ממש מתפלאת לראות אותן – כאלה בהירות, חלקות וזקופות. אף עולה בלבי מדי פעם ופעם התהייה שמא נקטפו הן ישר מן המדף של הסופר הקרוב. אולם ברגעים אלה אני מיד נוזפת בעצמי: תראי, חמודה, חבל לחשוד ככה, הרי חצי מהערך הבריאותי של הגידולים האלה נמצא בעצם המחשבה שהם אורגניים.
אומי, הייתי רוצה להאמין באורגני אבל באנשים…
זכרון המלפפון והעגבניה של ילדותי הם הזכרון האורגני שלי
וטוב שיש לך מחשבה חיובית..
אוי שלומית, תמיד התגובות שלך גורמות לי לרצות לשמוע עוד ועוד…
🙂 על זה שציפית שהירקות האורגניים יהיו חנאנות לפלפיות …
אמא שלי אומרת שאנשים שאוכלים "בריא" תמיד נראים חולים :))
מה שדי נכון אם חושבים על זה.
גדול! בהחלט אוכל למחשבה :))
אני נהיית שמחה רק מלחשוב על אוכל, לתהות מה יש בחנות, לחפש מתכונים, לעשות הרבה ריח בבית. אוכל אורגני זה אומר התעסקות אינסופית באוכל, היש התעסקות טובה מזו? אומרים האומרים ילדים זה שמחה, ואני אומרת, גם, גם, אבל אוכל, או!
🙂 … רגע, :():