הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
כתב-העת שאמור לפרסם את סיפור אימי ביקש ממני לשלוח ביו קצר ותמונה. אני מתקשה לדחוס את חייה אל תוך כמה שורות מודפסות. בסוף אני מדגישה את ההיבטים שעשויים להרשים, למשל, היותה האשה הראשונה במדינה להרוויח תואר בתכנון עירוני. ברור כי עליה לא עשה ההישג רושם. הרי רק גילינו את הדבר כמעט באקראי חדשים רבים אחרי שהיא הלכה לעולמה. בין התמונות אני מוצאת אחת שלה ואחותה בכובעי גרב לבנים וכפפות צמר. היא נראית לי כבת שלוש. אני מעלה אותה בתור תמונת רקע למחשב האישי. כך אני יכולה להתפלא תכופות כמה חמודה היתה אימי כארבעה עשורים לפני שבכלל נולדתי. כאילו היא אחת מילדיי.
הי אומי ! הזדהיתי ואהבתי מה שכתבת. איפה יפורסם הטכסט והתמונה?
היי מירי! כמה כיף לדבר! יש עוד זמן — אמרו שזה יצצא בכרך של ראש השנה! אשלח אז בע"ה! חיבוק, אומי.