תודה רבה על העידוד שקיבלתי, אז תשאלו:
איך הולך? בינתיים בסדר אבל לאט. לאט לאט. הימים, למעשה היום, הלילה, השעות, הכל הולך לאט. מדי פעם אני אפילו מוצאת את עצמי תוהה אם נתקלתי כאן בטעות באיזה פטנט להארכת זמן, המצרך הנחשק הזה, רק שלא הבנתי עדיין איך מעבירים אותו…
אספור איתך את הזמן . עוד כמה?
תודה מירי. יכול להיות שכבר כדאי לי לקחת :))one day at a time
אבל מה זה כותבת אקטיביסטית? – אני למשל כותב פאסיבי-כלומר-אני מקבל השראה רק באמצעות חדירה. אולי בגלל זה יוצא לי חרא שירים…
בהצלחה. כשתמצאי. תגלי לי
תודה רבה:)
וואו אומי, אולי גם כא יש סיבה להודות לה' ולכוון בתפילות.
להודות לו על כך שזה מצב זמני שמלמד להוקיר את הקיים.
הכרתי אישה שבעלה נטש אותה עם שלושה קטנים ולתמיד. בלי מזונות או רצון להיות בקשר. היא התמודדה אך בקושי רב.
וידיד שלנו בהולנד עבר את משביר גיל ארבעים עם החלטה לעזוב אישה ו5 ילדים ולהתחיל מחדש.
בינתיים בנו דורדר לסמים ומקוים ששוקם לתמיד.
הקושי שלך זמני כמה ברת מזל את למרות הכל!
חייכי!
שבוע- טוב.
ללא ספק, אביטל, ככה אני מרגישה בהחלט!