הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
מספיק שנים אני חייה כאן בכדי לדעת כי בישראל עונת המעבר הוא יום חם יום קר. תחילה חשבתי שזהו ביטוי לחברה הישראלית ולנטייה לקיצוניות שבה. היום אני תוהה אם זהו סתם עניין של חוש הומור. אפשר לומר שיש בזה משהו מצחיק לראות אי אלה אנשים המתעקשים להתעטף בחמישה שרוולים ועוד מעיל ביום שרב ולצאת למחרת עם זרועות חשופות למרות הקור.
מזג האויר משקף נאמנה את החיים כאן:
בדרך כלל חום לוהט + לחות מגעילה = סבל על בסיס קבוע.
שלושה חודשי "חורף" (קיץ אירופאי)= שפיות זמנית מאוד.
עונות מעבר – מצבנו הקבוע: חוסר ודאות ואי יכולת לתכנן.
5 שרוולים זה יפה.
פחחחחחחחח ככה זה כשמישהו שנולד במזג אוויר אחר רואה אותנו (ואת עצמו, הלוא כן?) ביום רגיל.
יש בזה כיף,
אפשר להגיד ששגרה זה לא דבר שיכול להעיק כאן יותר מדי.
כן, מסכימה איתך, אפשר לדבר על הומור במקרה הזה
אבל לא חם מדי ולא קר מדי וזאת כבר הקלה גדולה במונחים ישראליים.
מה גם שבשרוול השישי אנחנו מקנחים עדיין את האף…
אהההה, עכשיו הבנתי סוף סוף!
הכי הצחיקה אותי חברה אחת שלי, שנורא רצתה שיהיה כאן מזג אוויר "דמי סזון" והיתה לובשת סוודרים בימי אביב חמים, כדי להרגיש באירופה.
אוף, אני אוהבת את הביטוי הזה דמי סזון. אבל לא בארצנו, זה לא. אצלנו הכול סזון אחד מטורף, מתאים לארצנו המטורפת. אפ]ילו הדיונים כאן בבלוגיה הולכים ונטרפי.ם לא שומרים על "דמי סזון" רך ונעים.
וואללה, בדיוק.
כתבתי על זה מאמר הומוריסטי שלם לפני שנה.
כל כך מצחיק הלבוש של האנשים בימים כאלה.
חוש הומור של אלוהים. אני יוצאת עם מעיל ביום שפתאום יש שרב. למחרת אני לומדת לקח ומגיעה עם גופייה ולפתע יורד גשם…