הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
אינני יודעת לומר אם היא נולדה מתוך ניסיון אישי מר ואם לאו אבל לאבא שלי היתה מדיניות קשוחה של להתייחס אל כל אחת ואחת מבנותיו באופן שווה. אחד הביטויים החזקים לכך היה לעשות שימוש תדיר באלמנט הגיל, כלומר, בסדר הלידה שלנו. הוא התייחס לעניין כאל הממד האובייקטיבי היחידי שלרשותו. כך היה מחלק את היין של הקידוש בשבת והבשמים של הבדלה במוצא שבת והמתנות כשהם היו חוזרים מחופשה בחו"ל. רק פעם אחת התקבלה מחאתי בעניין והונהג היפוך בסדר. בדרך כלל, בתור הבת השישית מתוך שש, הייתי תמיד האחרונה. ומה שמצחיק הוא שעד היום זה כך. כשהעוזר הפיליפיני התקשר לכל אחת ואחת מאתנו באופן אישי לבשר לנו על מות אבינו ז"ל, הוא התקשר בסדר יורד בגיל וכשבן אחותי התקשר לבשר לנו על מות אליוס ז"ל, הוא התקשר בסדר יורד בגיל, וככה, לרגע קט, ניתן לי גם להרגיש קצת קטנה, למרות התקדמותי בשנים, וטיפ-טיפה מוגנת. כלומר, מבחינתי, זה בסדר גמור.