לפני כמה זמן הכרזתי כאן על פתיחת משחקי השבוע וכעת באה אני להודיע שאני כבר לא משחקת. כזכור לכם, מטרת המשחק – בקטן – היתה להראות כמה מעט נשים מופיעות במוסף "השבוע" של עיתון הארץ. בגדול הוא נועד להראות את הצבעים האמיתיים של עיתון הארץ (ובמידה מסוימת של כדור הארץ). במילים אחרות, מוסף השבוע הוא כביכול המוסף "הרציני" של העיתון ...

    לפני כשבועיים העביר אליי ידיד מייל שקיבל כחבר של קופת חולים כללית ובו נאמר: "עכשיו את יכולה לשתף את כל העולם ואשתו בחוויית הלידה האישית שלך (בשם מלא או בשם בדוי)" ומפנה לסיפור הראשון (והיחידי דאז):   http://www.clalit.org.il/HE-IL/Women/pregnancy/birth+storys/articles/dana_luria.htm   האם תוכלו לנחש מראש כמה ממאפייני הסיפור?  בהינתן שמדובר בקופת חולים מסחרית ניתן היה להניח שסיפור הלידה שיציגו כדוגמא (ארכיטיפוס?) יכלול: ...

    ציפור נחתה על אדן חלון ביתי ממש קרוב לפנים וקראתי לבתי בואי תראי ציפור. מה זה? שאלתי אותה, היא מבינה בדברים האלה. זו דרור, היא ענתה לי. אהה, עניתי לה, לא משהו מיוחד. מה פתאום לא מיוחד, היא השיבה, כל ציפור היא מיוחדת, היא המשיכה, זו הציפור הכי נפוצה בישראל. וואלה. צודקת. מדוע אנו כה מתעקשים לראות את ...

  אומרים שהיחס בן אם ותינוקה הוא סימביוטי-הדדי וגם מניסיוני זה נכון: אני מניקה לו ואז הוא פולט לי הכל חזרה.

ועל אף הדברים שאמרתי כאן, אני חייבת להסכים עם אביטל ולהודות גם בתחושה ההפוכה, כלומר: כשסיימתי לכתוב את הדוקטוראט, בריק הזה שנוצר במקום ששכן קודם, חשבתי לעצמי שאלך ללמוד עוד תואר: אנתרופולוגיה, ספרות, פילוסופיה. אחר-כך נזכרתי בכל המבחנים וזה ואמרתי לעצמי לא צריך, אלמד כבר לבד מן הספר.

לתואר שני למדתי באוניברסיטת קולומביה אשר בעיר ניו יורק. לקראת סוף השנה קבעתי פגישה עם אחת הפרופסורים שלי. משנכסתי למשרד מצאתי אותה טובעת בערימה של מחברות מבחן. אוי לי, היא אמרה (בתרגום חופשי לעברית), איך אני שונאת את תקופת המבחנים. והנה אני, עם כל הביטחון שיש לך בגיל הזה, עניתי לה שהמצב שלי בתור סטודנטית קשה בהרבה משום שעלי גם ...

      אם לאחרונה אני בקושי מוצאת דקה להשאיר כאן קו מחשבה וכבר בורחת חזרה את תוך הלחצים של העולם המאד לא וירטואלי, אפשר לתלות את הדבר בסוף הסמסטר הקרב והשבוע בא. באווירה זו של תקופת המבחנים, מצאתי לנכון להפנות אל עצמי את השאלה הבאה: מצד אחד, את יורדת על הטכנולוגיה; מצד שני, את משתמשת בה על-מנת לעשות כן – ...

  אם אמרתי כי אינני מאמינה ממש בטכנולוגיה, טכנולוגיה-שבאה-להמעיט-את-נזקי-הטכנולוגיה לא כל שכן, אני חייבת גם להצביע על היוצא-מן-הכלל: המשיבון, בעיקר מן הסוג שמאפשר לך לשמוע ולא להישמע. מתה עליו.

  מפעם לפעם אני עלולה לקום מן התור שלי לישון למשמע בן זוגי מחרים את הדי.ווי.די. היומי מן הקטן. סליחה, אני אגיד לו אחר-כך בצנעה, את מי בדיוק אנחנו מענישים כאן! אם כן, יש ימים בהם אני ממש בונה על השעה הזאת בה יישב הילד כמו זומבי מול הדבר הזה. אבל בה בעת ברור לי כי אני אשלם על כך ...

  לפעמים אני תוהה אם בכל זאת לא עשינו עוול לילדים שלנו בזה שלא התחברנו לאחת מחברות הכבלים למיניהן; שגם הם יידעו מה זה לבלות לילה בטבע.