נקודת ראוּת כותבת

רגע   רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַקַּיִץ עוֹלֶה עַל צִדֵּי הַדְּרָכִים, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאָבָק יַאֲפִיר חוֹחַ עָקֹד הַפּוֹרֵחַ בְּצָהֹב חֶלְמוֹנִי וְגִבְעוֹלוֹ הַיָּרֹק דּוֹקֵר בָּעֵינַיִם.   עוֹד מְעַט לֹא אֶרְאֶה עֹלֶשׁ מָצוּי הַנִּפְקָח אֵלַי בַּבֹּקֶר, בְּשִׁפְעַת כּוֹכָבִים סְגֻלִים וּתְכוּלִים שׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹת מִתְפָּרְקוֹת בָּאֲוִיר – וּבֵין הֲמוֹנֵי נִיקוּדִים בְּהִירִים גּוֹבְהִים צְנוֹן הַבָּר וּפִרְחֵי הַחַרְדָּל, וְעָפִים פַּרְפָּרִים בַּמֶּרְחָב .   רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיֵּחָרֵשׁ, פָּרוּשׂ לְפָנַי, ...

 אֲנִי חַוָּה   מוֹשֶׁכֶת חוּט שֶׁמָּצָאתִי מִזְּמַן מַמְשִׁיכָה חֲלוֹם נֶעֱלַם כָּכָה אֲנִי נִמְשֶׁכֶת כָּכָה מַתְחִילָה לֹא יוֹדַעַת אֵיפֹה נִגְמֶרֶת   הַאִם יֵשׁ טַעַם לִמְנוֹת אֶת הַזְּמַן שֶׁעָבַר כַּאֲשֶׁר הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת מִתְאֲוָה לָבוֹא בִּי וּמִי יְכַבֶּה אֶת הַשְּׂרֵפָה   וְעֶצֶב נוֹבֵעַ כְּמוֹ פֶּלֶג כִּי מַעְיָנוֹת הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים נִגָּרִים לְרַגְלַי מְעִירִים בִּי עֹנֶג נוֹשָׁן לָשׁוּב אֶל עֵדֶן הַגַּן   לְהִתְפַּתּוֹת לְעֵץ הַדַעַת ...

זְּכוּתִי   זְכוּתוֹ שֶׁל הַגֶּשֶׁם לָרֶדֶת בָּאָבִיב הַפּוֹרֵחַ, שֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ, זְכוּתוֹ.   זְכוּתִי לְדַבֵּר בִּזְכוּת: הַמְּבוּכָה, הַסָּפֵק, הַבִּלְבּוּל, הָרָצוֹן   לָגַעַת, לְהַגִּיעַ, לְהִתְגַּעְגֵּעַ – וְגַם, בַּזְּכוּת הַזֹּאת; לִטְעוֹת.     20.04.2013  

כמו שיר   הִיא רוֹצָה לָצֵאת מִגְּבוּלוֹת עַצְמָהּ   וַעֲדַיִן לִהְיוֹת בַּזְּמַן הָאִינְטִימִי שֶׁלָּהּ בְּלִי לָשִׁים נְקֻדּוֹת וּפְסִיקִים   לִשְׁאֹב אֶת הָעֹמֶק הָרָם שֶׁל הַשֶּׁפַע כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה כְּמוֹ בְּרָכָה       

אושר פשוט בבוקר יום שישי   להתעורר מוקדם, קפה שחור, 2 תמרים, להשקות את הגינה בצינור, לצאת להליכה, לעבור ליד שדה חיטה לפני הקציר, לספוג את שִׁפעת הזהב הפרושׂ במרחב, לציין לעצמי שמולי במזרח, עדיין עומד על תילו מבצר מגדל-צדק על מורדות הרי יהודה ואפרים. לקנות עוגת גבינה קסומה לשבת, לאסוף את החלה המתוקה שהזמנתי, לקחת בדואר את כל עיתוני ...

יום הזיכרון, ה' אייר תשע"ג, 15.04.2013, 11:03   לפני 4 דקות הקשבתי לרשת ג', שמתי את המקרוני היבש בסיר המים הרותחים ובדיוק כשהתיישבתי ליד המחשב נשמעה הצפירה. עמדתי במסדרון ליד דלת הכניסה. העצב היה נוכח בכובד הגוף, בחלון הפורח ממול, בנר הדולק על השולחן, בעיתון "הארץ" הפרוש ועליו הכותרת:  "הרמטכ"ל: אל תניחו לשקט להטעות אתכם" ועדיין המקרוני מתבשל על אש ...

מה שחשבתי   (תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה מוּל לַיְלָה בָּהִיר, יָרֵחַ מָלֵא הִלָּה כְּסוּפַת גַּעְגּוּעִים):   שֶׁפַע נוֹלַד מִן הָחֶסֶר, שִׂמְחָה נוֹבֶטֶת כְּאֵב פּוֹצֵעַ, פּוֹתֵחַ שַׁעַר אֶל הָרַחֲמִים

פָּנִים   בֵּין לַיְלָה לְיוֹם בֵּין חֲלוֹם לִמְצִיאוּת אֲנִי מְעַרְבֶּבֶת צְבָעִים מְצַיֶּרֶת חָלָל בְּלִי גְּבוּלוֹת   כְּמוֹ אֶבֶן מִשְׁקֹלֶת עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם עַצְמִי וּבְשָׂרִי עַד אָנָּא עַד מָתַי הֵיכָן פָּנַי   רַגְלַי שֹׁרָשִׁים יָדַי אוֹחֲזוֹת עֲנָנִים עֵינַי מְבַקְּשׁוֹת אֶת הָאוֹר הַבּוֹרֵא פָּנִים

מה אני יודעת   אִם הַזְּמַן אוֹ מָה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ זְמַן הוּא נָזִיל מֻפְשָׁט הֲפַכְפַּךְ וּמַכֶּה מִבְּלִי דַּעַת נוֹגֵעַ בַּלֵּב הַכּוֹאֵב שֶׁל הַתּוֹדָעָה כָּאן אוֹ שָׁם אוֹ עַכְשָׁו אוֹ בִּכְלָל וְכָל זֹאת בִּגְלַל שֶׁסּוֹף סוֹף הִצְלַחְתִּי לָשִׁים אֶת הַסְּפָרוֹת שֶׁל הַסּוּדוֹקוּ בַּמָּקוֹם אַחֲרֵי שֶׁמָּחַקְתִּי וּמָחַקְתִּי וְ חָזַרְתִּי בִּי הָלוֹךְ וָשׁוֹב, קָדִימָה וַאֲחוֹרָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְהַהֵפֶךְ וְ הַשּׁוּרָה נִשְׁאֲרָה ...

תקשורת   הָאַנְטֶנוֹת שֶׁלִּי מַצְמִיחוֹת אוֹתוֹת מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּלִּים קוֹרְנוֹת אֶת הָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ צְלָלִים נוֹשְׂאוֹת בִּדְמָמָה קוֹלוֹת רוֹטְטִים בָּרוּחַ