נקודת ראוּת
  • רוחה שפירא

    נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן. אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים. עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי. כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008. הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה

טיול

 

טיול
 
אֵלֵךְ לִי לְטַיֵּל
עִם שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם
וּפְרִיחוֹת הַסְּתָו

   אֵצֵא לִי בְּעִקְבוֹת 
   הַצֵּל שֶׁהִתְהוֹלֵל לוֹ
בְּחַדְרֵי לִבִּי
הַלַּיְלָה
 
אָשׁוּט בְּשָׂרְעַפָּי
כְּמוֹ עָלֵי כּוֹתֶרֶת
וְרֻדִּים
הַנִּצָּתִים
 
   עַל נוֹף הָעֵץ
וּשְׁלוּחוֹתָיו
בְּחַלּוֹנִי
 
 

ב' ר"ח חשוון תשע"ה

 
 
 
 

 

2 תגובות

  1. איזה טיול, רוחה!

    ברשותך, הערה על ניקוד:
    צ"ל "בְּשָׂרְעַפַּי" – פתח תחת ה-פּ.

    תודה על פתיחת שבוע טוב!

    • צהרים טובים, רבקה!
      חשבתי כמוך על שרעפיי, בדקתי במילון אבן-שושן ומצאתי שם ציטוט מנוקד מתהילים קלט כ"ג: שׂרְעָף – מחשבה, הרהור -"בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי"/
      תודה שהצטרפת לטיולי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל