נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן.
אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים.
עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי.
כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת.
הוצאתי לאור 2 ספרי שירה:
אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008.
הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה
בקיצור: אהבתי.
בפירוּט: הפשטוּת, החריזה הקלה, משחק המילים יְקָרוֹת-יְרֻקִּים (האחרון מתחרז עם בּוֹרְקִים), שכאן מתקבל כטבעי – מראה קסום בעיני הדוברת שעובר אלַי.
נקודת ראוּת כותבת
בוקר טוב, רוחה.
בקיצור: אהבתי.
בפירוּט: הפשטוּת, החריזה הקלה, משחק המילים יְקָרוֹת-יְרֻקִּים (האחרון מתחרז עם בּוֹרְקִים), שכאן מתקבל כטבעי – מראה קסום בעיני הדוברת שעובר אלַי.
תודה על הקסם.
רוחה, איזה ראש יש לי!
אחרי שקראתי וכו' שכחתי לחלוטין:
חג אורים שמח!
רבקה היקרה!
בוקר ירוק ואור יקרות עלייך ~
תודה על תגובתך המוארת ~ חנוכה שמח! ~ רוחה