בננות - בלוגים / / מחשבות לילה
נקודת ראוּת
  • רוחה שפירא

    נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן. אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים. עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי. כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008. הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה

מחשבות לילה

מחשבות לילה
 
מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל וּמָה נִשְׁאַר
מִן הַתָּאִים הָאֲפֹרִים לִכְתֹּב אוֹתָם בְּשִׁיר
רַק שִׁירָה יוֹדַעַת דָּבָר עַל אֵיךְ מַחְשָׁבוֹת נוֹבְעוֹת
מִתְעַצְּמוֹת מִתּוֹךְ מֵחַ הָעֲצַמוֹת אֶל הַמֹּחַ הָרָאשִׁי
חוֹשְׁבוֹת אֶת עַצְמָן לָדַעַת 
דְּבַר מָה
   
   מְשִׁיבוֹת אֶת רוּחִי אֶל עַצְמִי הָרוּחַ הַזֹּאת
הַמְּחוֹלֶלֶת חַלְלֵי תּוֹדָעָה דְמוּיַת אַדְוָה מוֹשֶׁכֶת קַו 
וּמַמְשִׁיכָה מִפֹּה לְשָׁם עַל הָרֶצֶף אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת
מַהוּ שְׁמִי וְאֵיךְ לָשׁוּב הַבַּיְתָה 
בְּשָׁלוֹם
אָמֵן
 
 
18.10.2014 /   03:04

3 תגובות

  1. כן, ככה, בלי פיסוק, כמו מתוך הכָּאוֹס.

    רוחה, ניסיתי כמה קריאות.
    הקריאה שמתאימה יותר (לי, ברור?):

    בית ראשון ובית שני ברצף, כולל העלאת השורה האחרונה של בית ראשון. ואז המשפט האחרון – שמגיח מן הרצף "על הרצף" – אמיתי, נכון, מאפשר לדוברת לנשום ולנוח.

    הצעה, רוחה, תו לא.

    תודה לך על השיר!

    • יום טוב רבקה, פעמיים כי טוב!
      המחשבות שלנו כנראה נפגשות ברצף כזה או אחר. כל פעם שאני נכנסת לשיר הזה אני משנה משהו בקצב, בהפסקות לנשימה-מחשבה בדרך, ועאפ"י כן, אשמור את פעימת הזמן של ה"מחשבות" נכון לרגע שהעלייתי אותן כאן.
      תודה שביקרת. ~ רוחה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל