נקודת ראוּת כותבת
זְּכוּתִי
זְכוּתוֹ שֶׁל הַגֶּשֶׁם לָרֶדֶת
בָּאָבִיב הַפּוֹרֵחַ, שֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ,
זְכוּתוֹ.
זְכוּתִי לְדַבֵּר בִּזְכוּת:
הַמְּבוּכָה, הַסָּפֵק, הַבִּלְבּוּל,
הָרָצוֹן
לָגַעַת, לְהַגִּיעַ, לְהִתְגַּעְגֵּעַ –
וְגַם, בַּזְּכוּת הַזֹּאת;
לִטְעוֹת.
20.04.2013
נכון מאד! בעיקר לטעות.
תגובתה של נגה טירקל:
רוחה יקרה.
שיר קצר וקולע. כל הזכויות שלך!!! הקבלה יפה בין הגשם שהתבלבל לחולשה האנושית.
שיר יפה, רוחה. אני חושבת שהגשם לא מתבלבל ולא טועה. ולכן, עוד יותר – זכותו…
שיר יפה. מזג האוויר השנה מודיע שהשנה הבאה מעוברת.
שבת שלום
רות
לגעת להגיע להתגעגע איך כל המילים האלו מהדהדות אותן האותיות
כמובן שזכותו כמובן שזכותך
לדעת לייחל להכשל
לבל יהי יומך עליך הרגל
בזכות המבוכה. בגנות הטיח.
יפה.
תודה לכל המגיבים ~ שבת של שפע וברכה!
שיר יפה, המקפל בתוכו בתִמצות ובקצב טוב הרבה חוכמת חיים. רני.
רני היקר – תודה רבה! ~ רוחה
רוחה הי,
ואנו בני מזל שחשת חובה לכתוב על זכותך הזו (ולהזכיר לנו שזו גם זכותנו).
יופי.
ד"ש — צדוק
היי צדוק!
שמחה שמצאתי את תגובתךָ שכאילו נעלמה לי. גם בזכותך אני מכירה בזכות לכתוב לאו דוקא מתוך חובה. תודה ולהתראות ~ רוחה
זכותך – ואני זכיתי לקרוא את השיר הזה.
נעים מאוד להכיר אותך (אני חדשה:)).
תודה, רוחה.
רבקה ירון