נקודת ראוּת כותבת
אֲנִי חַוָּה
מוֹשֶׁכֶת
חוּט שֶׁמָּצָאתִי מִזְּמַן
מַמְשִׁיכָה חֲלוֹם נֶעֱלַם
כָּכָה אֲנִי נִמְשֶׁכֶת כָּכָה
מַתְחִילָה לֹא יוֹדַעַת
אֵיפֹה נִגְמֶרֶת
הַאִם יֵשׁ טַעַם
לִמְנוֹת אֶת הַזְּמַן שֶׁעָבַר
כַּאֲשֶׁר הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת
מִתְאֲוָה לָבוֹא בִּי
וּמִי יְכַבֶּה
אֶת הַשְּׂרֵפָה
וְעֶצֶב נוֹבֵעַ
כְּמוֹ פֶּלֶג כִּי
מַעְיָנוֹת הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים
נִגָּרִים לְרַגְלַי
מְעִירִים בִּי עֹנֶג נוֹשָׁן
לָשׁוּב אֶל עֵדֶן הַגַּן
לְהִתְפַּתּוֹת לְעֵץ הַדַעַת
כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל
תַּאֲוָה לָעֵינַיִם
וְאֶל אִישִׁי תְשׁוּקַתִּי
כְּאַחַד הָאָדָם לִהְיוֹת
אֲהוּבָה בָּעוֹלָם.
לשוב אל עדן הגן! בינתים -געגועים לטוב שהיה. וכבר זה משהו.
בוקר טוב
רות
עצב ותשוקה, כפי הקללה העתיקה בעולם.
כולנו חוה, עם רגעי אושר אחדים, וגעגועים.
רוחה אני קוראת את השיר ופתאום מוצאת קשר בין "חוה" ל"חויה" והשיר שלך מלא חיות ותשוקה
בנות חוה היקרות, תודה על החוט המקשר! ריקי, אכן המילים שמשכו אותי אל השיר היו ועדין: שִׁיבָה, תאווה, אהבה, הוויה, חוויה, שׁוּבָה וּמְשׁוּבָה… ועוד.
רוחה יקרה השיר יפה הגעגוע הוא שביל סלול לגן עדן. ולריקי, כבר בחסידות עלו על הקשר בין חויה חוויה , כתבתי את הצרוף בשיר שכתבתי, " אדם קדמון" בספר שירי , " מעשה תהום" חיה אסתר
אהבתי את הזמן המתגלגל אל ראשית הבריאה, אל האהבה…
חיה אסתר ותמי היקרות!
תודה על ההזדהות. בתחילה רציתי לקרוא לשיר הזה "זהות", אחר כך "שובה של חוה"
וכך הוא התגלגל כמו שציינת, תמי, אל "ראשית הבריאה, אל האהבה".
חיה אסתר שתהיי לי בריאה. "הגעגוע הוא שביל סלול לגן עדן" – זה ממש פיוט וגם הבטחה!
כן, זה שיר של "אני חווה". קסום, מתגעגע, נועז. שיר חזק, ורך בערגה שבו.
אני מודה לך עליו.
רבקה
תודה לך רבקה, על המילים טובות ועל ביקורך בחלקת המטע שלי.
אוהבת את השם שלך, כי הוא גם שמה של אימי.
בברכה, רוחה