נקודת ראוּת כותבת

שיר ליום הולדת   הַזְּמַן אֵינוֹ עוֹצֵר מִלֶכֶת וְאֲנַחְנוּ שֶׁנָּתַנּוּ בּוֹ סִימָנִים; דַּקּוֹת, שָׁעוֹת, יָמִים וְשָׁנִים, עוֹמְדִים נִפְעָמִים –   צוֹמְחִים, בּוֹנִים, מוֹלִידִים יְלָדִים. רוֹאִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת כָּל בֹּקֶר, שׁוֹקַעַת כָּל עֶרֶב וְיָרֵחַ עוֹלֶה בַּלֵּילוֹת – מַסְלוּלֵי הַחַיִּים נָעִים אֶל קַו הַגְּמָר אֵי שָׁם מֵעֵבֶר לָאֹפֶק.   … וְנֶכְדִּי הַפָּעוּט, עוֹמֶר, חִבֵּק אֶת אָחִיו, הַתִּינוֹק הָרַךְ (שֶׁנּוֹלַד לִפְנֵי חֲמִשָּׁה ...

בראשית ברא   מִלָּה מַתְחִילָה לָמָּה שָׁמַיִם שָׁמָּה מַיִם יָם אֲדָמָה אִם אֵין אֲנִי מִי לִי מָה וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי הַזְּמַן הוּא מֶרְחָב   תֹּהוּ וָבֹהוּ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר מִלָּה מַתְחִילָה וְאוֹמֶרֶת       * * *   לָרוּץ בְּעִקְבוֹת הַגּוּף לִדְאוֹת בַּעֲנְנֵי הָרוּחַ לִהְיוֹת פְּרוּמָה וְנוֹגָהַת כְּמוֹ הָאוֹר בְּחַלּוֹנִי הַבֹּקֶר

בוגנויליאות   בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ, בְּאֶמְצַע הַחֹם, עַל גָּדֵר בֵּית הַקְּבָרוֹת, אֶשְׁכּוֹלוֹת נִשְׁפָּכִים, מְצַיְּרִים גְּבָעוֹת לְבָנוֹת, וְרֻדוֹת וּסְגֻלוֹת – נוֹשְׁקוֹת לָאָבִיב הַנִּצְחִי שֶׁל תְּשׁוּקַת הַמֵּתִים לִפְרֹחַ –

בבוקר על שפת הבריכה   רָאִיתִי שָׁלֹשׁ צִפֳּרִים מְשׂוֹחְחוֹת טִפַּת מַיִם עַל מָקוֹר כָּנָף שֶׁל אוֹר צֵל אָפֹר חָשַׁבְתִּי לִי   מָה עוֹד צָרִיךְ צִפּוֹר קְצָת שָׁמַיִם לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם צִיּוּץ קַלִּיל  וְכָל כֻּלּוֹ רַק דְּרוֹר

אושר הוא   כְּמוֹ אֲוִיר עוֹטֵף אֶת הַגּוּף פָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הַפָּנִים   כָּל רֶגַע חוֹצֶה גְּבוּלוֹת שֶׁל אוֹר הַצֵּל וְקוֹל הָ  הָ  הֵ ד מָלֵא חוֹרִים בִּזְמַן אֱמֶת וּמַחְשָׁבָה רוֹוָה תָּאִים שֶׁל זִכָּרוֹן   אֹשֶׁר הוּא לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר

אחותי מציירת   אֲחוֹתִי מְצַיֶּרֶת נוֹפִים בְּצִבְעֵי שֶׁמֶן עַל בַּד וְהֵם שְׁקֵטִים וּרְחָבִים.   יָם, שָׁמַיִם, אֲדָמָה חוּמָה, שְׂדֵה חִטָּה זָהֹב, יָרֹק חַי וְנוֹגֵעַ. כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ מוּנָח וְקַו הָאֹפֶק מֵאַזֵּן אֶת לוּחַ הַצְּבָעִים וּתְנוּעַת הַיָּד.   אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בִּפְלִיאָה אֵיךְ הִיא רוֹגַעַת מוּל מֶרְחָב הַחַלּוֹן הַקָּטָן שֶׁלָּהּ. רוֹאָה אֶת עַצְמִי עוֹמֶדֶת בֵּין הַתְּלָמִים, מְבַקֶּשֶׁת לִזְרוֹעַ בָּאֲדָמָה הַחֲרוּשָׁה מִּלִּים, מִלִּים, ...

3 שירי בוקר   * הַחַלּוֹן יָרֹק צֵל פְּרָחִים אֲדֻמִּים זִמְזוּם דְּבוֹרִים   * בְּדִידוּת כְּמוֹ לֶהָבָה הַקּוֹרֶנֶת הִלַּת הֶחָלָל   * שְׁתִיקָה הִיא גַּם כְּתִיבַת הַדְּבָרִים מַשָּׁק שֶׁל אוֹר  

מים רכים   יֵשׁ כִּמְדֻמַּנִי, מֻשָּׂג פִיזִיקָלִי כָּזֶה, (אוּלַי גַּם נוּסְחַת אוֹתִיּוֹת מְפֹרֶטֶת). אֲנִי מוֹצֵאת אֶת רַכּוּת הַמַּיִם בִּשְׁחִיַּת הַבֹּקֶר, בַּבְּרֵכָה.   רַגְלַי דּוֹרְכוֹת עַל קַרְקַע הַבֵּטוֹן הַקָּשָׁה וְכָל עַצְמוֹתָי אוֹמְרוֹת שִׁירָה. אוֹ אָז אֲנִי כְּלִי לַתְּנוּעָה הַזּוֹרֶמֶת בֵּין הַמִּלִּים אֶל הַגּוּף, וּבֵין הַמַּיִם לַשָּׁמַיִם.

הגוף זוכר   לְהִתְרַפֵּק עַל קַוֵּי הַמִּתְאָר שֶׁל גּוּפִי הַשּׁוֹקֵעַ כְּמוֹ גִּבְעַת הַחוֹל שֶׁל הַיַּלְדוּת אֲשֶׁר חָלְפָה כַּעֲנְנֵי נוֹצָה בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְגַם פְּרָגִים וְצִבְעוֹנִים פָּרְחוּ בְּמִשְׁעוֹלֵי הַפַּרְדֵּסִים הָרְטֻבִּים וְגַם אֶת נִיחוֹחָם הַמְּשַׁכֵּר – הַגּוּף זוֹכֵר.

ציפור לילה אחת   שׁוּב אוֹתָהּ צִפּוֹר נוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפִּי שׁוֹאֶפֶת רוּחַ בִּצְוָחָה חוֹרֶקֶת רַק אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת צַעֲקַתָּהּ     שיר על אותה ציפור   זוֹ הַבְּחִירָה שֶׁלִּי לְהַקְשִׁיב לְקוֹלָהּ הַצָּרוּד, הֶחָלוּל וְהַדַּק שֶׁל צִפּוֹר הַלַּיְלָה הַיּוֹשֶׁבֶת בְּגַנִּי מוּל חַלּוֹנִי.   לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ נוֹאֶשֶׁת, נוֹשֶׁפֶת, שׁוֹאֶפֶת, חוֹרֶקֶת, צוֹעֶקֶת עָמֹק בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה הָרֵיק.   זוֹ גַּם לְגַמְרֵי הַבְּחִירָה שֶׁלִּי לְהַקְדִּישׁ לָהּ ...