נקודת ראוּת כותבת

השיר הוא רק תירוץ   הַשִּׁיר הוּא רַק תֵּרוּץ לָרוּץ בְּמַסְלוּל רַב נְתִיבִים. הִיא רוֹצָה לְהַאֲמִין שֶׁהִיא יְכוֹלָה אֲבָל הִיא לֹא. הָרַף שֶׁהִיא מַצִּיבָה לְעַצְמָהּ, גָּבוֹהַּ מִדַּי וְהִיא מַכְשִׁילָה אֶת עַצְמָהּ בְּעֶצֶם הַהַגְדָּרָה: יוֹתֵר גָּבוֹהַּ, יוֹתֵר רָחוֹק, יוֹתֵר עָמוֹק –   רַק הַמּוּסִיקָה יְכוֹלָה. הִיא לוֹקַחַת אוֹתִי, עִם הַקּוֹלוֹת הַגְּבוֹהִים, מֵעַל שַׁבְשֶׁבֶת הָרוּחַ וַעֲנָנוּת סְמִיכָה שֶׁל עֶצֶב. הַמּוּסִיקָה אוֹמֶרֶת תְּפִלָּה. ...

* * *   בַּלַּיְלָה זֶה מַרְגִּישׁ אַחֶרֶת. אחה"צ קָרָאתִי לָהּ תּוּגָה, ּ כִּי רָצִיתִי לִהְיוֹת קְרוֹבָה אֵלֶיהָ (אֲבָל לֹא מַמָּשׁ לְהוֹדוֹת בְּקִיּוּמָהּ).   עַכְשָׁו כְּבָר לַיְלָה, וְרָאִיתִי בְּהוֹט דְּרָמָה אֶת אנג'ל רודריגז שֶׂכָּל הַדְּלָתוֹת בְּמַנְהֶטֶן נִסְגָּרוֹת בְּפָנָיו וְהוּא נַעַר מִתְבַּגֵּר שֶׁנִּלְחַם בְּכָל כֹּחוֹ עַל חַיָּיו בַּחֲצִי חִיּוּךְ מְתֻסְכָּל.   וְאֵין לִי נֶחָמָה. גַּם לֹא כּוֹתֶרֶת מַתְאִימָה (כִּי אֶצְלִי זֶה לֹא מַמָּשׁ ...

            עֶצֶב חָשׂוּף   הָעֶצֶב הַזֶּה הוּא לֹא מֶטָפוֹרָה.   הוּא מוּנָח מִתַּחַת לָעוֹר, זוֹרֵם בְּעִצְבֵּי חוּט הַשִּׁדְרָה וּבַצַּוָּאר הַנּוֹשֵׂא אֶת הָרֹאשׁ כְּמוֹ פֶּרַח כָּבֵד עַל גִּבְעוֹל דַּק.   הָעֶצֶב הַזֶּה הִתְחִיל עוֹד הַרְבֵּה לְפָנַי. אוּלַי מֵאָז שֶׁאִמִּי הַפְּעוּטָה הִתְיַתְּמָה מֵאִמָּהּ בְּפּוֹלִין, הוּא הוֹלֵךְ וְשָׁב בַּ-ד.נ.א הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלִּי. הוּא דַּוְקָא קִבֵּל וִיטָמִינִים וְטִפּוּל מָסוּר בִּשְׁנוֹת ...

      עבודת בית   גַּם כְּשֶׁאֲנִי מְסַדֶּרֶת אֶת הַבַּיִת, שׁוֹטֶפֶת אֶת הָרִצְפָּה, עֲדַיִן אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת מָה שֶׁנִּמְצָא מֵאֲחוֹרֵי הַכְּתָמִים, הָאָבָק וְהַפֵּרוּרִים.   מְבַקֶּשֶׁת אוֹת וְסִימָן שֶׁמִּישֶׁהוּ יוֹדֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה אֶת הַיּוֹם-יוֹם הַמִּתְנַחֵל לִי בַּיָּדַיִם וְאֶת הַתְּהִיָּה הַמֵּעִיקָה כְּמוֹ גּוּשׁ אָפֹר בֶּחָזִי, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם דִּבּוּר מִלְּבַד קְרִיאַת כִּוּוּן אֶל הַלִּבָּה הַמְּפַרְפֶּרֶת לְאִטָּהּ.   וְעִם צִחְצוּחַ כְּלֵי הַנִּקָּיוֹן ...

פרדוכס   הַמִּלִּים שֶׁלִּי מְבַקְּשׁוֹת לָצֵאת מִן הַחֲלוֹם אֶל מַעֲלוֹת הַשָּׁמַיִם אוֹ (אֵיךְ לֹא), אֶל תְּהוֹמוֹת הָאֲדָמָה. בִּקְצֶה הַחוּט שֶׁבְּיָדִי אֲנִי חוֹשֶׂפֶת אֶת כָּל הַשְּׁתִּי וָעֵרֶב שֶׁאֲנִי חוֹבֶשֶׁת אֶת פְּצָעַי כְּדֵי לְהַגִּיעַ בֶּאֱמֶת לַמָּקוֹם הַכּוֹאֵב וּבְעֶצֶם אֵינִי יוֹדַעַת לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, כִּי בַּחֲלוֹם אֲנִי מַמְצִיאָה אֶת הַכֹּל, אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע, וְרַק הַיְצִיאָה לָאוֹר הִיא זוֹ הַמַּכְשִׁילָה אֶת הַפַּנְטַסְיָה לֶאֱהֹב ...

מה עושה לי דיקור סיני   הָעֶרֶב א. עָשְׂתָה לִי דִּקּוּר. דִּבַּרְנוּ עַל תְּרוּפוֹת, וִיטָמִינִים וּרְגָשׁוֹת. א. אָמְרָה שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפִי אֶת הָעֵץ שֶׁהוּא הַכֹּחַ הַיּוֹצֵר שֶׁבִּי אַךְ גַּם אֶת הַמַּתֶּכֶת שֶׁעֲלוּלָה לְהַשְׁאִירֵנִי תְּקוּעָה.   מָסָז'. יָדֶיהָ מָשְׁכוּ אֲלַכְסוֹנִים בֵּין רָאשִׁי לִכְתֵפַי וְכַפּוֹת רַגְלַי הִתְרוֹמְמוּ קַלּוֹת. אָבְקָנִים צְהֻבִּים לִטְּפוּ אֶת פָּנַי, עָלֵי כּוֹתֶרֶת בְּהִירִים נִפְתְחוּ. נָשַׁמְתִּי אוֹר. נִשֵּׂאת עַל אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת ...

  שיחה עם עצמי על הכתיבה ועל התגובה   דָּנָה קָמָה – כִּתָּה א'. צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הוֹפֵךְ לְאוֹת וְסֵמֶל. אֲנִי קוֹרֵאת, אֲנִי כּוֹתֶבֶת. אֲנִי יַלְדָּה טוֹבָה. אַבָּא שֶׁלִּי אוֹהֵב אוֹתִי.   מִלָּה נוֹתֶנֶת לִי יָדַיִם וְשִׁיר הוּא כְּמוֹ טִפָּה וְעוֹד טִפָּה, הַיּוֹרֶה שְׁמַע נָא, רֵד מַהֵר הַגַּנָּה!   נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה אֶל הַשָּׁמַיִם, מִי יִתְנֵנִי עוֹף לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם, לָשִׁיר כְּמוֹ רָחֵל ...

                                                                           לניצן, נכדתי פריחת הניצן   אֲנִי כְּבָר לֹא שׁוֹאֶלֶת עַד מָתַי אֲבַקֵּשׁ אֶת הַחִבּוּק הָרִאשׁוֹנִי, אֲפִלּוּ לֹא בְּדִמְיוֹנִי.   בָּעֶרֶב הַחַם הַזֶּה, מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה לְבַדִּי, בַּחֶדֶר הַמְּמֻזָּג אֲנִי מִתְמַכֶּרֶת לְמַסָּע רִקּוּדִים, מִסָּבִיב לְעוֹלָם בְּ 80 דַּקּוֹת.   פִּתְאֹם, כְּרוּחַ קַלָּה הַדֶּלֶת נִפְתַחַת, פֵיָה מֵהָאַגָּדוֹת נָעָה אֶל זְרוֹעוֹתַי הַפְּרוּשׂוֹת: – בָּאתִי רַק לְהַגִּיד שָׁלוֹם … אוֹמֶרֶת לִי נִיצָן הַדַּקִּיקָה ...

קליפות   הבוקר בדרכי אל בריכת השחייה, הסתכלתי על עץ אקליפטוס זקן. ראיתי את קליפותיו נושרות ומגלות את בשר הגזע הבהיר. נמשכתי לגעת בגזע החשוף כאשר עיניי בודקות וממיינות את גווניו; מקפא שמנת כסוף, שזור כתמי ורוד- כתום ומגעו חלק ובוהק אל תוכו, כעורו של תינוק. כאשר חזרתי מן השחייה, השמש הייתה גבוהה ובהירה. עברתי שוב ליד האקליפטוס והפעם קילפתי בידי ...

שינוי   עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֶלֶת בֵּין הַחוֹרִים שֶׁל רִשְׁתּוֹת הַחֲלוֹם, זֶה הַזְּמַן לָנוּעַ מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנוֹת הַגַּעְגּוּעַ. זֶה הַזְּמַן לָצֵאת לַחֹפֶשׁ שֶׁלֹּא לְפִי הַתַּקָּנוֹן הָרָדוּם. מִזְּמַן אֵינִי חַיֶּבֶת לְהִתְחַיֵּב, זֶה רַק הֶרְגֵּל יָשָׁן כָּזֶה. כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרֻיּוֹת שׁוֹנוֹת לְמַעֲרֶכֶת יְחָסִים עִם הָעוֹלָם הַזֶּה וְגַם עִם הָעוֹלָם הַבָּא.   אֶפְשָׁר לִרְקֹם נוֹפִים בָּעֲדִינוֹת, כְּמוֹ בְּיַפַּן אוֹ בְּסִין, מִבְּלִי לְשַׁלֵּם מַס עַל ...