נקודת ראוּת
  • רוחה שפירא

    נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן. אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים. עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי. כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008. הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה

הזמנה למסיבה שלי – 08.02.11

לקוראיי בבלוג! אני מעלה קישור נוסף לראות את הזמנה לערב ההשקה לספרי הגוף כואב את ראשיתו עם תערוכה מעבודותיי – ציורים וחומרים. תודה לך שולמית ולמגיבים האחרים (שלא הצלחתי לקלוט) על הברכות. מקווה שהפעם יפתחו המעברים ויצלחו הדרכים.   http://www.siz.co.il/down.php?i=wz2mimmxiyv5.pdf

קרא עוד »

נקודת ראוּת

  "האמנות רוצה להיראוֹת כדי להתווכח עם הנִראוּת הזאת" – לארי אברמסון, "הארץ"   קַרְנָיִים אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שְׁקִיעָה חָדְרוּ מִבְּלִי מֵשִׁים מִבַּעַד לַתְּרִיס. כַּמָּה כְּתָמִים שֶׁל אוֹר עַל הַתִּקְרָה (צִיּוּר שֶׁל הִשְׁתַּקְּפוּת מִקְרִית), הָיוּ לְמַחְשָׁבוֹת נוֹבְעוֹת אֶל תּוֹךְ עַצְמָן (כְּתָמִים שֶׁל צֶבַע מַיִם), תְּנוּעָה לֹא רְצוֹנִית בִּלְתִּי תְּלוּיָה בַּזְּמַן (תַּעְתּוּעַ שֶׁל שְׁכָבוֹת שְׁקוּפוֹת), וְאַף שֶׁלִּכְאוֹרָה זֶה רַק הָאוֹר הַמִּשְׁתַּבֵּר בְּחַלּוֹנִי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל