נקודת ראוּת כותבת

בַּבֹּקֶר, אַחַר הַגֶּשֶׁם, אַחֲרֵי הַמַּבּוּל   שֶׁמֶשׁ בַּחוּץ. מִבַּעַד לְחַלּוֹן הַפָּתוּחַ אֲנִי רוֹאָה עַל עֵץ הַתַּפּוּז הַנַּנָּסִי, רוֹאָה וְלֹא מַאֲמִינָה – פְּנִינִים בּוֹרְקוֹת בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בְּטִפַּת טַל אַחַת,  הַתְּלוּיָה עַל בְּלִי מָה. שׁוּב וְשׁוּב אֲנִי בּוֹחֶנֶת אֶת הַזֹּהַר שֶׁנִּגְלָה לְעֵינַי. בְּמַעֲקָב אַחֲרֵי תְּנוּעַת הָאוֹר הַקַּלָּה, אֲנִי מְנִיעָה אֶת עֵינַי וְהִנֵּה עוֹד פֶּלֶא סָמוּי נֶחֱשָׂףְ; חוּט, קוּר דַּק וְשָׁקוּף, נִמְתַח ...

שירים על החוף   הליכה בקיסריה מחווה לחנה סנש   לְכִי אֶל הַכָּחֹל, אֵלִי, אֵלִי – הַיָּם מָלֵא אוֹתָךְ וְהַמַּיִם הֵם הַשָּׁמַיִם הַחוֹל וְהַיָּם –   "קוֹל קָרָא וְהָלַכְתִּי" כָּאן זֶה קָרָה וַעֲדַיִן קוֹרֶה הָלַכְתִּי כִּי קָרָא הַקּוֹל –       שקיעה על החוף   חוֹל צָהֹב מְעַרְסֵל שֶׁמֶשׁ אָדֹם בְּעֵינַי אֲבָק הָאוֹר גַּלִּים בָּרוּחַ כָּחֹל בִּקְצֶה הַתְּכֵלֶת הַיָּם כִּמְעַט ...

ירוֹק   "וְהַיָּרֹק הַיּוֹם יָרֹק מְאֹד" כָּתְבָה לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג וַאֲנִי קָרָאתִי אֶת שִׁירָהּ בִּשְׁנַת 58 בְּשֶׁקֶ"ם קְצִינִים, בָּהָ"ד 9, סרפנד. וְהַיּוֹם בַּהֲלִיכַת הַבֹּקֶר פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ, לְיַד פַּסֵי הָרַכֶּבֶת הַמַּקְבִּילִים לִכְבִישׁ 6. מִמְּרוֹמֵי הַגֶּשֶׁר רָאִיתִי אֲדָמָה שְׁחוֹרָה וּרְטֻבָּה מִתְּנָאָה בְּמַרְבַדֵּי חִטָּה נוֹבֶטֶת וְעִשְׂבֵי הַבָּר הַזּוֹהֲרִים עוֹלִים כְּפוֹרְחִים. שֶׁמֶשׁ חֹרֶף לִטְּפָה אֶת פָּנַי בְּזָהָב יָרֹק. 

חֲלָלִי הַמָּלֵא, חֲלָלִי הָרֵיק בעקבות ספרו של דוב אלבוים,  "מסע בחלל הפנוי"   חֲלָלִי הַמָּלֵא,  חֲלָלִי הָרֵיק חֲלָלִי הֶחָלוּל, הַחֲלוּם כִּי   סֻלָּם נִצָּב בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בְּעִקְבוֹת יַעֲקֹב אֲנִי עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת שׂוֹרָה עִם הָאֵל שֶׁבִּי וְרָחֵל  הָאִשָּׁה, הָאֵם. בְּכִי, בְּכִי נְהִי תַּמְרוּרִים בִּנְתִיבֵי הַמִּלִּים.   אִמִּי רִבְקָה-לֵאָה שְׁמָהּ, חַנָּה-רָחֵל קָרְאָה אֶת שְׁמִי לְזִכְרָהּ שֶׁל אִמָּהּ, סָבָתִי. וְאָבִי שְׁמוּאֵל בֵּן אֶסְתֵּר הָיָה ...

הנה אני   עֵירֹמָה בַּמִּקְלַחַת הַמַּיִם חַמִּים וּנְעִימִים חוּטֵי זָהָב זוֹרְמִים בִּי לֶהָבָה וּמַחְשָׁבָה סוֹבֶבֶת וְהֹוָה הִנֵּה אֲנִי חוֹלֶפֶת וְאֶחֱלֹף כְּמוֹ הָאוֹר הַנִּבְרָא כָּל יוֹם מִבְּרֵאשִׁית     בוקר חדש   פּוֹרֶשֶׂת שְׂמִיכַת חֲלוֹם עַל פִּסְגּוֹת נְדוּדַי, מַנִּיחָה אֶת הַדַעַת לָנוּחַ בֵּין צוּקֵי צְעָקוֹת זְנוּחוֹת. רַךְ וְצָלוּל לְהַפְלִיא עוֹלֶה ומַפְצִיעַ – בֹּקֶר חָדָשׁ.

פותרת חלומות   בַּדְּרָכִים אֲנִי מִסְתַּכֶּנֶת לָלֶכֶת לְאִבּוּד אוֹ לְאַבֵּד חַיִּים מֵעֵבֶר לְנִגְלֶה בַּמַּרְאוֹת וּבַמִּלִּים.   הַחֲלוֹם הוּא פַּרְדֵּס:  פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרָשׁ, סוֹד. לִפְשֹׁט אֶת הַכִּסּוּי, מַשְׁמָע לְהֵרָמֵז שֶׁאֵינִי חַיֶּבֶת לְהַסְתִּיר אֶת נְסִבּוֹת חַיַּי.   נִתַּן לִדְרֹשׁ, לִרְצוֹת, לְהַקְשִׁיב, לִזְכֹּר, לָקַחַת וְלָתֵת אֶת כָּל כֻּלִּי וְזֶהוּ כָּל הַסּוֹד שֶׁלִּי.

לְמַפּוֹת את חַיֶּיךָ   אֶפְשָׁר לְהָזִיז סְפָרוֹת בְּסוּדוֹקוּ לִסְפֹּר 1 2 3 וְכֵן הָלְאָה. לֹא מַסְפִּיק לְהַעֲמִיד שׁוּרָה כְּמוֹ חַיָּלִים בְּטוּר עוֹלֶה אוֹ יוֹרֵד, כָּאן יֵשׁ חֹק אַחֵר; הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לִמְחֹק, לְדַלֵּג וּלְשַׁנּוֹת –   מָה שֶׁחָשׁוּב הוּא מֵאַיִן בָּאתָ לַמָּקוֹם הַזֶּה לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד וּלְאָן פָּנֶיךָ הֲלֹא אֵלּוּ הֵם חַיֶּיךָ בַּשִּׁיר כְּמוֹ בְּשִׁיר; מִלִּים בָּאוֹת מִלִּים ...

הִנֵּה   הַצִּנּוֹר בְּיָדַי, הַמַּיִם זוֹרְמִים וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עָלֶיךָ:   הִנֵּה הִגַּעְתָּ אֶל הַנֶּצַח הַזּוֹרֵם בַּשֹּׁרָשִׁים, הַמַּיִם מְחַיִּים וְצִפֳּרִים מְאָבְקוֹת פְּרָחִים.   הָאֲוִיר הַיָּרֹק נוֹשֵׂא אֶת רֵיחַן שֶׁל הַגּוּיָאבוֹת וְגַם הַפּוֹמֶלָה הַתְּלוּיָה מֵעַל רָאשִׁי מַבְשִׁילָה לְאִטָּהּ.   הַגֶּפֶן שֶׁטִּפְּסָה גָּבוֹהַּ עַל חוּט הַחַשְׁמַל תּוֹלָה עֲנָבִים מַשְׁחִירִים, צִמּוּקֵי זִכָּרוֹן מְתוּקִים מִיַּיִן.   הֲדַס וּפִיג'וֹיָה מְשַׁלְּבִים עֲנָפִים בְּשִׂמְחַת הַפֵּרוֹת הַקְּטַנִּים. אֱגוֹזִים בִּקְלִפַּתָּם הַיְרוּקָה ...

באך בשבת בבוקר – קונצ'רטו ל- 4 פסנתרים בלה מינור   הַנִּיחִי לְמִלִּים לָלֶכֶת תְּנִי לָהֶם לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת בְּאוֹרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבֹּקֶר   הַקְשִׁיבִי לַפְּסַנְתֵּר הַמְנַתֵּר אֶצְבָּעוֹת בְּמַעֲלֵה מִשְׁעוֹלֵי הַלֵּב   רֶגַע לִפְנֵי שְׁעַרֵי הַשָּׁמַיִם עִצְרִי אֶת מְלֶאכֶת הַשִּׁיר   רְאִי אֶת הַיֹּפִי הַנִּשְׁגָּב מִמִּלִּים קְחִי מְלוֹא רֵיאוֹתַיִּיך אֲוִיר    

יומן בדידות     (כמעט ראש השנה תשע"ג –  15.09.12)   עַכְשָׁו שַׁבָּת כִּמְעַט צָהֳרַיִם שִׁלְהֵי אֱלוּל שׁוֹמַעַת בָּרַדְיוֹ אֶת הַמְשׁוֹרֶרֶת דִּיתִי רוֹנֵן מְדַבֶּרֶת עִם הַמַּנְחָה עַל סִפְרָהּ – יוֹמָן יָרֵחַ וְקוֹרֵאת: " יָרֵחַ מַבִּיט בִּי הַלַּיְלָה וּפָנָיו נְהָרָה"   וּמַמְשִׁיכָה לְצַטֵּט שִׁיר שֶׁשְּׁמוֹ כִּמְדֻמַּנִי חֲצִי יָרֵחַ הַמְדַבֵּר עַל שִׁוּוּי מִשְקַל מֻפְלָא וַאֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל עַצְמִי וּמְבַקֶּשֶׁת לְהָכִיל אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי אֶלָּא ...