נקודת ראוּת כותבת
באך בשבת בבוקר – קונצ'רטו ל- 4 פסנתרים בלה מינור
הַנִּיחִי לְמִלִּים לָלֶכֶת
תְּנִי לָהֶם לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת
בְּאוֹרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבֹּקֶר
הַקְשִׁיבִי לַפְּסַנְתֵּר הַמְנַתֵּר
אֶצְבָּעוֹת
בְּמַעֲלֵה מִשְׁעוֹלֵי הַלֵּב
רֶגַע
לִפְנֵי שְׁעַרֵי הַשָּׁמַיִם
עִצְרִי אֶת מְלֶאכֶת הַשִּׁיר
רְאִי אֶת הַיֹּפִי הַנִּשְׁגָּב מִמִּלִּים
קְחִי מְלוֹא רֵיאוֹתַיִּיך
אֲוִיר
זה כדי שנדע ונבין למה התכוונה המשוררת
http://www.youtube.com/watch?v=4_pbxdfwi7Y
גיורא תודה! (אין מילים בפי…) ~ רוחה
רוחה וגיורא, אז עכשיו הבנתי :). ואכן.
תלמה יקרה! אכן כן ובמיוחד באך! חג שמח!
אהבתי. תאור נוגע ללב במילים של יופי נשגב ממילים.
רוחה, שיר ארס=פואטי יפה. לקרוא בו שוב, על רקע צלילי התזמורת – מילא אותי יופי…
חג שמח
יפה מאוד ומרגיע מאוד ותודה גיורא גם
רקפת, נורית, מירי וגיורא גם ~
בשמחה ותודה ~ רוחה
אהבתי את האורגזמה הקוסמית הזו…
חג שמח..
תגובתה של נגה טירקל:
רוחה יקרה,
עכשיו, כשהוספת גם צלילים למילים ולצבעים זו פסגה חדשה.
הקשבתי למוסיקה שצרף גיורא – הנאה צרופה.
תמי ונגה יקרות!
אני מקשיבה ורואה את המילים והקולות ~ תודה על המשוב!
רוחה
רוחה יקרה, תודה לך. אין לי מילים -למילים ולמוסיקה. ותודה לגיורא שהביא את הבצוע המיוחד הזה.ושוב שמעתי בצוע נפלא, ואת הגאון: הפסנתרן קיסין, שאני מעריצה חיה אסתר
רוחה יקרה, תודה לך. אין לי מילים -למילים ולמוסיקה. ותודה לגיורא שהביא את הבצוע המיוחד הזה.ושוב שמעתי בצוע נפלא, ואת הגאון: הפסנתרן קיסין, שאני מעריצה חיה אסתר
אין כמו מוסיקה אבל מילים גם יודעות לעשות משהו בעולם 🙂
השיר שלך מכניס הרבה אויר לגוף – יופי !
חיה-אסתר וריקי יקרות!
עכשיו כבר שלישי בבוקר ובאך הנצחי ממשיך להתנגן ב"קול המוסיקה" ואצלי בלב.
שמחה שהמילים שלי נוגעות ~ תודה!
רוחה הי,
יפה שעת החסד הזו רגע לפני שערי השמים.
אני מתפתה להביא את הסיפור הקצר "מוזיקה" שאשתי קרא בהשקה (מתוך קובץ סיפורים חדש "האילם ומפוחית הפה" שאותו עורכת לי בכישרון גל קוסטוריצה).
תודה וברכות של אחרי החגים — צדוק
==
מוזיקה
ביקרתי אתמול את אמי, כהרגלי. אמי, אישה באה בימים, ישבה, וכהרגלה האזינה בשקט לשירה הבוקעת ממכשיר הרדיו הישן. בירכתיה לשלום, והיא השיבה לי בפנים מאירות. בוא, תשב ותקשיב, אמרה.
ישבתי להאזין, נעתר יחד עמה להיות מובל בידי המוזיקה.
ללא השירה עולמנו לא היה כמות שהוא ואף היה נחרב, שמעתי את אמי אומרת. ודבריה, שנאמרו בשלוות נפש ובפשטות שאינה זקוקה לאישור, שקעו אט-אט בנפשי. ידעתי כי מתכוונת היא לַגעגוע לְעולמות שהמוזיקה מביאה אותנו עד פתחם – געגוע הטמון כה עמוק בנפשנו, עד כי בלעדיו עולמנו היה חרב.
רק המוסיקה יכולה..
תודה לך צדוק,ולמילים הכותבות את ה"געגוע לְעולמות שהמוזיקה מביאה אותנו עד פתחם – געגוע הטמון כה עמוק בנפשנו, עד כי בלעדיו עולמנו היה חרב."
בברכה, רוחה