נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן.
אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים.
עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי.
כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת.
הוצאתי לאור 2 ספרי שירה:
אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008.
הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה
"אני דף לבן, ואני מחליט באילו צבעים אשתמש"
[גיורא פישר – צירי חיים – "אמרות חוכמה"]
ואני חשבתי גם.. כמה נכון וחכם! כל אדם בוחר את דרכו להגיע אל עצמו וּבשרוֹ, ולוּ בשירתו.
תודה לך גיורא, על תגובתך.
נקודת ראוּת כותבת
כל כך יפה וכואב
עפרה
עופרה היקרה ~ תודה רבה ~ ברוכה השבה!
ואני חשבתי הפוך. אבל השיר יפיפה
"אני דף לבן, ואני מחליט באילו צבעים אשתמש"
[גיורא פישר – צירי חיים – "אמרות חוכמה"]
ואני חשבתי גם.. כמה נכון וחכם! כל אדם בוחר את דרכו להגיע אל עצמו וּבשרוֹ, ולוּ בשירתו.
תודה לך גיורא, על תגובתך.
לא אחת באמת נולד שפע מן החסר ושמחה נובטת ופותחת את שער הרחמים.יופי של שורות.
עפרה
לפעמים נולד שפע מן החסר ושמחה מהכאב כיתרון האור מהחושך
"ה
הַכְּאֵב
בָּרוּר כְּאוֹר הַיּוֹם.
נַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק,
שָׁלֵם כָּאֱמוּנָה."
[מתוך:לאה גולדברג / שירים ב' / "מילים אחרונות"]
עופרה וחנה, תודה! חג עצמאות שמח! ~ רוחה