בננות - בלוגים / / אושר פשוט
נקודת ראוּת
  • רוחה שפירא

    נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן. אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים. עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי. כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008. הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה

אושר פשוט

אושר פשוט בבוקר יום שישי
 
להתעורר מוקדם, קפה שחור, 2 תמרים,
להשקות את הגינה בצינור, לצאת להליכה,
לעבור ליד שדה חיטה לפני הקציר, לספוג
את שִׁפעת הזהב הפרושׂ במרחב, לציין לעצמי
שמולי במזרח, עדיין עומד על תילו מבצר מגדל-צדק
על מורדות הרי יהודה ואפרים.
לקנות עוגת גבינה קסומה לשבת, לאסוף את החלה
המתוקה שהזמנתי, לקחת בדואר את כל עיתוני השבת,
לנשק את עומר וגיל, נכדיי, בחצר גן הילדים.
לחזור לביתי עם כל אוצרותיי, לדפדף בעיתון "הארץ",
להסתכל דרך החלון על הירוק הפורח, להקשיב למוסיקה ב- fm88,
לכתוב את השיר הזה, להתכונן לבשל את ארוחת הערב של יום שישי,
ועדיין להיות מאושרת מאד.
 

15 תגובות

  1. שמעון מרמלשטיין

    משפט פיתגורס

    בסמוך משרטטות צמרות עצי אקליפטוס את קו המים של הירקון המתפתל מערבה. כשהיינו ילדים, רכבנו בשבתות על כנפי אופן מקושטי כידון ושלד עד למעיינות הנחל. היינו עולים לנוח בחורבותיו של מבצר אנטיפטרוס הצופה אל המים. העולם אז זהר, בבקרי יום שביעי, בתכלת נגוהות, גם אם נשקף לעברנו מבין חרכי-ירי צרים שבחומות האבן. מי היה מאמין שיום אחד גם המתים יבואו להתפרקד שם?

    היי רוחה.
    בנוגע למשולש ברמודה (שלי)
    נקודת ציון אחת (מגדל צדק) שרטטת בממואר היפה שלך (והמתוק). נקודה שנייה שלי הבאתי כאן. מבצר אנטיפטרוס. השלישית , הנעלמת, היא סגולה.

    עבורי. המשולש הזה הוא אזור האסור לטיסה. כי ורדה בת העשר. המריאה עם האופניים שלה לשמיים. בין גבעת השלושה לעינת.

    לפעמים מהבית שלי (אז) בכפר אברהם הייתי עושה את הדרך ברגל. לפעמים באופניים.

    • רוחה שפירא

      היי שמעון ~
      יפה, נוגע ומוכר לי תיאור משולש ברמודה שלך. הזיכרון הוא סוג של מטוס המצלם ורושם במילים כמו "העולם אז זהר, בבקרי יום שביעי, בתכלת נגוהות,".
      כואב ועוצר נשימה תיאורך את ורדה הילדה שהמריאה.
      את המשולש שלך הכרתי כילדה בנסיעות וגם בטיולי הרפתקאות רגליים, מגבעת השלושה הישנה, דרך "המושבה" (פ"ת) אל השדות, הפרדסים והכרמים ב"נֵזְלֶה" וכמובן אל הירקון, האקוודוקט ותעלת המים הבנויה לצידי הכביש הראשי. לימים החלפנו בית מקום ואדמה והתקרבנו אל ההרים ומאז מגדל צדק התקבע בתודעה כקו האופק של עינת.
      תודה על תגובתך, שבת שלום!

  2. רות בלומרט

    אשריך רוחה יקרה שניחנת ביכולת לראות את הטוב ולהתעלם מהשאר.
    רות

  3. כמה פשוט האושר?!
    רק טוב לך ואושר כמובן

    • רוחה שפירא

      דוד שלום!
      בין סימן השאלה לסימן הקריאה שהצבת -"כמה פשוט האושר?!" נמצא עולם מלא. אני מניחה שרציתי לבחון בכתיבה, אם באמת אני מוצאת את עצמי מאושרת מן הדברים הפשוטים ומסכימה שנכון לי להיות איתם ולעשותם. כמה זה פשוט, או מורכב, או-ו קשה – נקודת המבט שלי היא הנותנת וגם הדרך שבחרתי להגיד אותה.
      תודה וכל טוב!

  4. גיורא פישר

    יפה מאד
    ולמילה "עדיין" בשורה האחרונה, יש נוכחות מטרידה המטילה צל על כל האושר המתואר בשיר.

    • רוחה שפירא

      היי גיורא!
      הבחנתך דקה ומדוייקת. כמובן שלא חשבתי על כך כשכתבתי את ה"עדיין".
      הצל מחזק את כוח האור וזה מה שקרה עם האושר הפשוט שלי, בשיר-דיבור הזה.
      תודה ~ שבת שלום ומבורך! ~ רוחה

  5. מאיה וינברג

    פשוט ומקסים
    שימשיך כך
    מחכה לגיל הזה כבר.הפנוי.הפשוט. השליו

  6. יפה השלווה הנשקפת בשיר.
    גם העיניים שלי, כמו אצל גיורא, צדו מיד את המילה ״עדיין״. אותי זה דווקא הרגיע כי לדעתי, האושר איננו דבר פשוט…

    • רוחה שפירא

      בעקבות ה"עדיין":
      המילה מציינת את מושג הזמן הנמשך ללא גבולות ידועים ואעפ"י כן, מתקשרת עם העבר וההוֹוה – עד.. בצרוף ה-יין המתנגן בדומה למים, שמיים, שמות מופשטים שיש בהם מרחב וזרימה המתקשרים אצלי עם כמיהה למשוך את הזמן הנתון, הידוע הלאה.
      מסכימה איתך, נורית, שהאושר הוא לא דבר פשוט, אך המחשבה עליו יכולה להיות, פשוטה, מופשטת ונגישה.

  7. עמוס גולדמן

    לרוחה,
    זו תמונה נפלאה אך לא של אושר שבמציאות.
    היום בערב, ארשום בפתק מה הייתי רוצה לעשות מחר ורק דברים שאוכל לראותם כהכי מאושרים ולמחרת אתאר אותם וזה יהיה כל כך נחמד!
    אבל כשאשב ואכתוב עליהם אזכור את כל הקטעים האחרים הפחות מאושרים שבחיי, ששייכים ותמיד מחוברים ליותר טובים, ובעצם כל המכלול כולו נחשב "אושר".
    כי "אושר" מגיע לכולנו בשיטת 'הכל כלול'!
    רוחה, יקירתי, בגב אושרך שבשירך: "אושר פשוט בבוקר יום שישי" הכל נפלא והשיר אדיר מאחוריו אולי יש גם עוד דברים, ובכל זאת את מאושרת וזאת משום שאת בוחרת להגדיל את משקל החוויה האחרת היפה והמושלמת כדי "לגבור" על האחרת שלא ניתן לשנותה אולי, ואכן, את צודקת: זו הדרך!
    כך נשרוד וכך נשמור על בריאותנו.
    וזה מה שעניתי לעצמי לפני פחות מחודש: "מה זה אושר וכאב?"
    אושר
    עם רק שמחה ללא גבולות,
    רק כאב בלי הפסקות,
    ללא יגון ודאגות,
    ללא צרות ואכזבות,
    ללא ריבים והשלמות,
    רק להתהולל ללא מגבלות,
    או רק שמחה ומלא טובין,
    מאלה לא נהיה מאושרים !
    קבלו מה שיש ואפילו דיכאון,
    גם בדידות, אך לא אסון.
    כי אלה החיים, ואם אינכם בטוחים . . .
    דעו לכם אחיי, אתם מאושרים !
    לא שאלתי אף אחד . . .
    זאת הבנתי מלבד !

    ומה הייתם אתם כותבים ?

    • רוחה שפירא

      עמוס שלום וברכה!
      תודה על תגובתך המעניינת. אף פעם לא מאוחר להיות מאושר, פשוט כך!
      שבוע טוב ~ רוחה

  8. מירי פליישר

    מקסים ולא מובן מאליו. לספור את כל החסדים של החייים. אחד לאחד. שבוע טוב רוחה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל