בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

בדרכים

           הרהוריי. אני מתלבט אם לפרסם היום – כבר פרסמתי כל יום ואינני יודע אם קוראיי  עוד אתי. ז. א. אם יש לי כל כך הרבה קוראים שכדאי לעמוד בקצב הזה של פרסום אחד ליום. תהיתי – איפה הם קוראיי-מגיביי מימים, – לי, לוסי, יעל, נעמי טפלוב (?!), גיורא,  חני (לבנה) ועוד רבים-רבות טובים-טובות ( טובה ...

קרא עוד »

זה לא פשוט לכתוב סונט

  זה בוסתן הפירות. (כאן אין גדלים פירות מורעלים). גני פורח. כל יום – כמעט – פרי חדש – גם אם אין  מבקרים בגן. ואמנם – בעל הגן מגדל פירותיו יותר להנאתו מאשר להנאת אחרים. אף על פי כן – כמובן – כל דכפין ייתי ויפסח, כל דיכפין ייתי ויאכול. השולחנות ערוכים –  ויש מי שנוטל. ( והיו שירקו בצלחת ...

קרא עוד »

משה: סמל המשבר של התרבות היהודית-גרמנית: חלק ג' .עם שיר של פ. שדה בתרגום לאנגלית בתור תוספת

            משה: סמל המשבר של התרבות היהודית-גרמנית.   דמות משה בספרות הגרמנית מימי הביניים עד ימינו.   [אמת ואמונה  ויחסיהם בראיית דמות משה בספרות הגרמנית]. חלק ג'   המשך הקטע הקודם – העת החדשה, בתשומת לב מיוחדת לכתבי גיתה   חלק זה כולל הרבה כתוב בלשון גרמנית, ואין לי נטייה לתרגם. אפשר גם בלי.   ...

קרא עוד »

על משה בספרות הגרמנית, שונאנו (רק עבור מי שזה מענין לו, ולו מעט מזעיר)

   הערת המחבר: עם הקוראים הסליחה שאנו מעסיקים אותם בענינים הנוגעים דוקא ליהדות. המאמר, להוותנו, הוא מדעי ומפורט ועוסק בדבר אחד, עליו מעיד שמו – דמות משה בספרות הגרמנית מראשיתה של זו.  אולי יהיו מי שזה כן יענין אותם: ואת מי שזה ממש לא מענין, או לא מענין כל כך, יניח נא ממנו את ידו.  זה , כזכור, ענינם של הציפורים ...

קרא עוד »

ועוד על ל. – חלומות

חלומות יש בחלומותיי אלמנטים חוזרים. נראה כי הם שייכים למבנה-יסוד של  נפש החולם, זה אני, או אולי בכלל לנפש החולמת. אלמנטים אלה הם הטעות, ה-Angst,  הוא פחד טרומי מפני איחורים, שיכחות: הנסיעה, אבדן הדרך, הבלבול. * התעוררתי. הילדים יצאו לשעשועיהם. חלמתי חלום זוועה – (כאמור לעיל): כרגיל, כמובן. כמו תמיד. ואין לי למי לספר. פעם, כשחלמתי, הייתי מספר  לשושי כשהתעוררנו. ...

קרא עוד »

דמות משה בספרות הגרמנית (מה זה מענין?)

      תחרות למאמר המשעמם ביותר  ובכל זאת – אולי יש בכך משהו? מי יודע, אולי יש בזה משהו מענין – למישהו. תמונת משה מהמקרא הראשון שנדפס בלשון הגרמנית, 1478     דמות משה בספרות הגרמנית מימי הביניים עד ימינו.   בעבודה  זו   לא נעסוק  בחיבורים  גרמניים הנושאים חותם אנטישמי מובהק. היא תעסוק  בחיבורים בלשון הגרמנית  בהם הערכות שונות ...

קרא עוד »

הראיתם מעודכם דבר כזה? – הַבַּלָּדָה עַל וִילִי.

הראיתם מעודכם דבר כזה?   הראיתם מעודכם דבר כזה?   אני מעיד: יש ואני מוצא בין ניירותיי הישנים  – אבל לעתים, אחר הזנחה של חדשים, גם על שולחני, בין הניירות השכוחים – שיר שאינני יודע אם אני חיברתיו, אם רק העתקתיו להנאתי. דא אקע, שאינני נוהג להעתיק שירים של אחרים אל תוך ניירותיי- ויש סימנים נוספים בהם אני נעזר לקבוע כי בפרי ...

קרא עוד »

סחבתי את השולחן

  ב מ ע ב ר ה   אינני יודע מה שולט באותו מוקד זיכרון המביא לפנינו, ללא  כל התראות מוקדמות  או קשר נראה לעין תמונות מתוך המאפליה. מתוך  עיקשות, כעומדות על שלהן, חוזרות  ועולות אותן תמונות, עד שאין  מוצא, דלתות נפתחות, התמונות מתפרצות ומגיעות  להכרה.   כך גם החפצים. כאותו שולחן ירוק. מלווה בספק-כלשהו של  טרוניה, שכמובן לא  היה ...

קרא עוד »

פסיפסים

פסיפסים       אינני יודע מה מביא אותי לחזור למקומות הישנים  האלה. זה שנים ספון אני בביתי,  ואינני יוצא. משהו במזג האוויר – חילוף העתים, המרחק, משבר כלשהו הנראה ממשמש  ובא מביא אותי לצאת שוב, תרמיל על הגב, לפקוד עיר אחר עיר, מקום יישוב זה או אחר, חברים  וקרובים יְשָׁנִים שֶׁיְּלִינוּנִי לילה וידאגו לצרכי, כמו אי אז, אי-פעם, לפנים; ...

קרא עוד »

חלומות וסיוטים

    סיוט   הלוואי הייתי יכול להביא לפניכם סיפור נאה, רוגע – אך זה היה סיוט.  "לך לישון" – אמרתי לעצמי. הכול בסדר. היה לך חלום, לא קרה  שום דבר.  הנה, אתה  אדם הגיוני. זכור כי עליך לעשות עוד כך וכך דברים. השעה מוקדמת, אחרי חצות, שקט בבית. עוד תספיק לישון. אטול עט  וארשום את הדברים. * מה קרה? ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה גנן