בננות - בלוגים / / הראיתם מעודכם דבר כזה? – הַבַּלָּדָה עַל וִילִי.
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

הראיתם מעודכם דבר כזה? – הַבַּלָּדָה עַל וִילִי.

הראיתם מעודכם דבר כזה?  

הראיתם מעודכם דבר כזה?  
אני מעיד: יש ואני מוצא בין ניירותיי הישנים  – אבל לעתים, אחר הזנחה של חדשים, גם על שולחני, בין הניירות השכוחים – שיר שאינני יודע אם אני חיברתיו, אם רק העתקתיו להנאתי. דא אקע, שאינני נוהג להעתיק שירים של אחרים אל תוך ניירותיי- ויש סימנים נוספים בהם אני נעזר לקבוע כי בפרי עמלי עסקינן: כמה טיוטות לאותו שיר, תיקונים. המחשיד עלי את השיר כי הוא פרי עטי הוא כי אינני זוכר עוד לרגל מה נכתב, אם לרגל חלום או לרגל אסוציאציה מקרית כלשהי, ועוד.  אני עט על ה"יצירה" כמובן כמוצא שלל רב, ורק הספק (האמור לעיל) מעכבני מלפרוץ בריקודים סביב החדר. שמא הוא זר שנקלע בדרכי בהיחבא?  ועוד מעכבתני השאלה –   במה בעצם מדובר בשיר? האם יש לו פירוש?  האם הוא מבוסס על איזה בדל דמיון פראי? מגמה? האם הוא מבוסס על איזה זיכרון-ילדות?  

 

כל הצעה, כל פיתרון וספק פיתרון  יבוא על מקומו בשלום.  

הפיתרון האמיתי, לדעתי, בסיכום כעת: אין זה אלא איזשהו פרי של שעשועים.

 

 

הַבַּלָּדָה עַל וִילִי.

 

קוֹפִיף אָדֹם הָיָה   לְוִילִי, מְטַפֵּס עַל מוֹט זָהָב.

הוּא לִקֵּק אֶת כָּל הַצֶּבַע – נָפַל לוֹ לְמִשְׁכָּב.

בִּשְׁעַת מוֹתוֹ חִבֵּק תַּ'קּוֹף,  חִבֵּק בִּשְׁתֵּי יָדָיו

אָמַר שָׁלוֹם לְאֶרֶץ טוֹבָה, זוֹ אוֹתָהּ עָזַב,

 

בְּקוֹף אָדֹם שִׂיחֵק לוֹ וילי,  טִפֵּס עַל עֵץ זָהָב,

אֶת כָּל הַצֶּבַע הוּא לִקֵּק לוֹ,  עִם אֲבוֹתָיו שָׁכַב.

בִּשְׁעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה חִבֵּק הוּא אֶת הַקּוֹף,

לְעוֹלָם הַטּוֹב הָלַךְ וְזֶה הָיָה הַסּוֹף.

 

לֹא עוֹד יִירֶה בַּאֲחוֹתוֹ בְּרוֹבֶה הָעֵץ.

בִּצְעָקוֹת קְרָב תַּחַת חַלּוֹן לֹא עוֹד יִתְרוֹצֵץ.

לֹא יִמְשֹׁךְ בִּזְנַב חָתוּל  עַד לְהִתְפּוֹצֵץ.

 

הֶחָתוּל יֵישִׁיר זָנָב. הָרוֹבֶה בַּצַּד נִזְנַח.

הַקּוֹף אֵינֶנּוּ עוֹד קוֹפֵץ, וְגַם וילי נָח.

 

 

אַךְ יִתָּכֵן  – תֹּאמְרוּ,  עָדִיף לַשִּׁיר,

 לוֹּ הָלַךְ לַפַּח…

 

 

6 תגובות

  1. מזכיר קצת את תקופת מקס ומוריץ, יהושוע הפרוע וכל הנימה העליזה מול הזוועה.
    לדעתי זה חסר לילדים של היום.

    לא מכירה את זה אבל אני לא דוגמא טובה.

  2. עזרא צולה הברבוניות

    http://www.youtube.com/watch?v=yLZI2z19vbQ
    willy the wimp
    סטיבי ריי ואן גם התרגש כשפתאום מצא את ווילי שלו

  3. לשיר עצוב כזה – אין יותר תגובות?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן