בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

שירי לידה שומריים

            שירי שומר  על הלידה   לא בשיר אחד בלבד  בין שירי שומר ניכר עד כמה הלידה וגורל היילוד העסיקו את  דמיון השומרים. (בכותבי "שומרים", כוונתי  כמובן גם לְאַכָּדִים, עימם הם חיו  בארץ אחת, בסמוך זה לזה, כמו אנו עם הערבים, שני לאומים.  גם ספרותם הייתה אחת: האכדים שמרו על השפה השומרית ועל ספרות שומר ...

קרא עוד »

דו"ח על ערב ספרות

דו"ח על ערב ספרות שנערך בחצר סרגיי, 08/09/2008   בשם "שירים, סיפורים ומציאות" רשם: מ. גנן משתתפי הערב:  אנדד אלדן – "שנים שמעו שירים" אורציון ישי – "סיפור וסיפור עם" אלי עמיר – משולחני וממציאות חיי משה גנן – תרגום משירה עתיקה וקלאסית מנחה: המשורר יונתן גורל תכנית אמנותית   תרשומת (עם תוספות. קטעי  יבוא ).  דברים על המשתתפים: אנדד ...

קרא עוד »

הָאִשָּׁה מִבְּאֵר הָאֹשֶׁר

      הָאִשָּׁה   מִבְּאֵר  הָאֹשֶׁר   אִשָּׁה חַיָּה לְיַד בְּאֵר הוֹנָהּ הוּא לֹא קָטָן, וְלָהּ שְׁלֹשָׁה בָּנִים בלבד: שָׁלְחָה אוֹתָם לַיָּם.   שִׁבְעָה יָמִים עוֹד לֹא עָבְרוּ, שָׁבוּעַ עוֹד לֹא תַּם, שְׁמוּעָה בָּאָה אֶל הָאִשָּׁה: שְׁלָשְׁתָּם הִנֵּה אֵינָם.   "וּלְוַאי הָרוּחַ לֹא פָּסְקָה, אַף לֹא אוֹיֵב וְצַר, יָשׁוּבוּ נא עוד כָּל בָּנַי בַּדָּם וּבַבָּשָׂר".   זֶה חָל בְּחַג מַרְטִין, ...

קרא עוד »

אדריאנוס, קיסר רומי, באגדות חז"ל

          אדריאנוס  קיסר  רומי   בדמות קיסרים קודמים של רומי, בדמותם של נירון-וספסיאן-טיטוס טיפלה ענת טרן-ישראלי בספרה  אגדות החורבן, 1997[1] ואחרים;  בדמות אדריאנוס טיפלו אך מעט, וזאת אף על פי שהוא היה  הקיסר שהעסיק יותר מכל שליט רומי אחר את חכמי ישראל בתקופתם. הוא מופיע במקורותינו במספר רב של פעמים. לנירון בספר האגדה[2] אזכור בודד: טיטוס ...

קרא עוד »

בלדה נחמדה על המלך ג'ון

        זה פוסט לערב ראש השנה,  לאחל לכל כותבי וקוראי בלוגי הבננות   שנה טובה, פוריה, שנת יצירה, שנת שלום ושלוה והשגשוג:  ובמיוחד כמובן לכל קוראיי, שנטלו מקלדת (לשעבר עט) והעירו והגיבו ונתנו אות על כי קראו ומצאו  בפוסטים ענין   – או לא  מצאו או  לא התייחסו באהדה – למה שכתבתי כאן.  כולל כמובן את כל האלמונים שרק קוראים ...

קרא עוד »

מסה על הסבל ועל המצוקה של האדם, או: מה מעט נחוץ לאושר

     מסה על הסבל ועל המצוקה של האדם או  מה מעט נחוץ לאושר   רוקדים למבדה, מנהלים חיי שמחה, אושר, עומדים נפעמים מול שגב אֱלֹהָּ: מקפידים לחיות חיים לתועלת הכלל, מקדמים את המדע, ממציאים מכונות, מגלים ארצות, מנהלים מפעלי פאר, חיים אחוזים בסרעפי הגיונות על תועלת וארגון החיים על אלף פניהם וגילוייהם, ממלאים את מכסת היום במעשה, עושים כמצווה ...

קרא עוד »

פרויד: "המשורר וההזייה. מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה".

  פרויד:  "המשורר וההזייה. מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה". פרויד מאמרו של פרויד  דן  בדמות היוצר, המוצגת בתחילת המאמר כמופלאה,  ובשאלת מקורות חומרי יצירתו של המשורר. פרויד מעיד כי כל אדם הוא בעצם משורר, וכיון שכל אדם היה ילד, ניתן לעמוד על מקורות היצירה מבדיקת  עולם החוויות של הילד.  תכונתו העיקרית של הילד כי הוא מְשַׂחֵק. [המסקנה הראשונה העולה היא כי ...

קרא עוד »

Edgar Allan Poe: The raven) (האורב).

    הכל מכירים את שירו היפה של אדגר אלן פו – ואת תרגומו לשיר של ז"בוטינסקי: אני מביאו רק לאלה שמשום מה פסחו על המקור : (סליחה מכל המכירים מכבר):  Maigret: Birds of Fear העורב / אדגר אלן פו                                          מאנגלית : זאב ז"בוטינסקי       כחצות ליל קר וסער, עת אני, שבור הצער, בספרי חכמה נשכחת הסתכלתי נים-וער, בא קשקוש ...

קרא עוד »

אני נושא את שירי לרעב לרוח: פנחס שדה והשירה הדתית, הוצאת גושן, 2004, 168 עמ'

         משה גנן:   אני נושא את שירי לרעב לרוח: פנחס שדה והשירה הדתית, הוצאת גושן, 2004, 168 עמ" שם הספר לקוח משירו הראשון בספר שיריו הראשון של פ"ש, משא דומה, שהופיע ב"מחברות לספרות" בהוצאת ישראל זמורה, בשנת 1951.  זו השורה הראשונה של השיר הראשון בספר.   הספר סוקר את חיי המחבר מהבחינה הדתית ומעלה קוים לדמות המשורר מתוך פניית ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה גנן