צמחי מעזבות כותב

  מי שלא מקבל זאת, אמר, ייצא למטה, אל הדשא. מבחוץ, מן הדשא, כבר נשמעו שאגות העמלים. הוא התכופף אלינו, היה לו קשה בגלל הגאוט, ולחש: המנעלים, המנעלים. ריח של נפטלין עלה מן הארון הפתוח בזמן שצרר בזהירות את החבילה: מסכת הקוף מניילון נוקשה ודק, קצותיו חדים; החולצה שעליה גלובוס קטום – חסרה בילורוסיה, חשב, וקצת אזבירג'אן – ובפיו עט, ודווקא עט רולקס; טוריה ...

  אלן קולסקי הורוביץ מה שקרה במלון אתמול בלילה תרגום: דנה לובינסקי וזהר איתן שתיתי רק שתי בירות. לפעמים אני שותה אחת עשרה, גבר ואז הולך לישון. הוא לקח את הצלחת שלי ושם אותה על שולחן אחר. שולחן מלוכלך, בן אדם, זבובים ועצמות וחתיכות של שומן. הוא קרא לי מסטול, קרא לשבעה סבלים, גברים גדולים, גברים מאוֹלוּנדי. הם רצו פנימה ...

דני* א. חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׂ אַחַר הַבַּיִת וּבֵינְתַיִם תָּקַף אוֹתוֹ הַצִּמָּאוֹן.   ב. בַּשִּׁכּוּן הַהוּא הָיוּ מְאוֹת בָּתִּים וְכֻלָּם הָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה. כָּל בַּיִת הָיָה בֶּן שָׁלֹש קוֹמוֹת, צָבוּעַ לָבָן, וּבַחֲצֵרוֹ הַקִּדְמִית צָמַח דֶּשֶׁא. נִכְנַס לְאַחַת הַחֲצֵרוֹת וְנִגַּשׁ לְבֶרֶז, וְהִנֵּה הַבֶּרֶז נָעוּל. נִכְנַס לְחָצֵר אַחֶרֶת וּמָצָא גַּם בָּהּ בֶּרֶז נָעוּל. כָּל חָצֵר שֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ הָיָה הַבֶּרֶז שֶׁבָּהּ נָעוּל. לְפֶתַע רָאָה ...

בַּדֶּרֶךְ לְפֶסְטִיבַל הַשִּׁירָה, אַחֲרֵי שֶׁכִּמְעַט נִרְגַּעְנוּ מֵהָרִיב עַל הַקַּרְטוֹנִים, סִפְּרָה דָּנָה עַל הַשִּׁעוּר שֶׁל חַיִּים ע", מְטַפֵּל קְצַר מוֹעֵד שֶׁאֵלָיו אוּלַי, לִכְפָר קָטָן לְמַרְגְּלוֹת אוֹ בְּפַאֲתֵי יְרוּשָׁלַיִם, נָסַעְתִּי לִשְׁמוֹנֶה פְּגִישׁוֹת מִיָּד אַחֲרֵי יוֹם הֻלַּדְתִּי הַשְּׁלֹשִים, כְּשֶׁמָּצָאתִי אֶת גִּילָה שְׁעוּנָה בַּעֲמִידָה עַל אֲרוֹן הַמִּטְבָּח, הַלּוּלָאָה כֻּלָּהּ וּקְצָת מִן הַחֶבֶל כְּרוּכִים לְצַוָּארָהּ. אֵינִי יוֹדֵעַ, וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת כִּי עַכְשָׁו כְּבָר הָאֶלֶף הַבָּא, ...

דנה לובינסקי   מלה ארוכה   חָמוּד, נִדְמֶה לִי שֶׁשָּׁכַחְתָּ לָקַחַת אֶת הַצִּפּוֹרִים זֶה    עוֹשֶׂה לְךָ    מַחְשָׁבוֹת לֹא טוֹבוֹת עַל כֶּסֶף  אַבָּא מֵת אִמָּא חוֹלָה גָּרָה אִתָּנוּ גָּרָה אִתְּךָ  גָּז נִשְׁאַר פָּתוּחַ אוּלַי מְכוֹנִית מְקֻלְקֶלֶת וְהָרַמָּאִים הָאֵלֶּה בַּמּוּסָךְ   אָל תִּקְרָא בַּמַּחְשֵׁב   וְאַפְּךָ קָרוֹב מִדַּי   אֶל הַצָּג זֶה  מַסְתִּיר מִפָּנֶיךָ אֶת הָעִקָּר      וּמֵעֵבֶר לַזֶּה       הַקְּרִינָה      בְּרוּרָה הַסַּכָּנָה   חַם חַם מִישֶׁהוּ כְּבָר רָצַח     אָדָם     בִּגְלַל הַשֶּׁמֶשׁ   הָרֹעַ             מוֹצָאוֹ ...

מתוך "המומלצים 2008" של הארץ/ספרים: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=987523&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0