צמחי מעזבות
  • זהר איתן

    כותב טקסטים ומוסיקה וחוקר תפיסה מוסיקאלית. לפעמים מצלם. ספרים: שו-האי מתאמן בהטלת כידון (הליקון-ביתן, 1996); מה יש (סדרת כבר, כרמל 2007). זוכה פרס "טבע" לשירה בפסטיבל המשוררים במטולה, 2007.

אושר

    גּ'וֹן הֵחְלִיק בָּאַמְבַּטְיָה, וָמֵת. שְׁנָתַיִם לִפְנֵי כֵן הָפַךְ מוֹחוֹ לִסְפוֹג. עֲדַיִן נוֹתְרָה בּוֹ הַיְכֹלֶת לָשִׁיר כַּמָּה שִׁירֵי עַם נִשְׁכָּחִים, שֶׁלָּמַד פַּעַם מִסָבָתוֹ, וְלַהֲגוֹת אֶת הַמִּשְׁפָּט הַשָּׁגוּי "מָה נָדִיר יוֹתֵר, לָשֵׂאת בְּאֹרֶךְ רוּחַ מִיצֵי גּוֹרָל אַכְזָר, אוֹ." הוּא יוֹדֵעַ שֶׁמִּישֶׁהוּ שׁוֹקֵעַ עַכְשָׁו, מִתְנַפֵּחַ, וְהוֹלֵךְ לְאִבּוּד, וְהַכֹּל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וּכְמוֹ בְּפָּארְק שֵׁשֶׁת הַדְּגָלִים, זֶה מְסַחְרֵר אֶת רֹאשׁוֹ וּמַעֲלֶה חִיּוּךְ  גָּדוֹל עַל פָּנָיו. מִפִּיו נִפְלַט עִצוּר פּוֹקֵק, וְאַחֲרָיו תְּנוּעָה פְּתוּחָה. ...

קרא עוד »

פעם

  פַּעַם הָאֲנָשִׁים יָכְלוּ לְהַבִּיט בַּזְּרִיחוֹת בְּלִי לְצַמְצֵם עֵינַיִם, בְּלִי לְמַצְמֵץ, וּבְלִי מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ. מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ לֹא הָיוּ. הָאֲנָשִׁים הָיוּ חֲזָקִים. הֵם לָבְשׁוּ בְּגָדִים קְצָרִים, כְּחֻלִּים וּרְחָבִים, וְלֹא עָבְדוּ. לִפְעָמִים בְּאַרְבַּע לִפְנֵי חָרְשׁוּ אֶת הַשָּׂדוֹת וְזָרְעוּ. אַחַר כָּךְ שָׁכְחוּ. וּמִי עָשָׂה לָהֶם כְּבִיסָה? אֶת הַבְּגָדִים הַכְּחֻלִּים הָרְחָבִים הָיוּ זוֹרְקִים לַיָּם, וּמִיָּד נַעֲשׂוּ קֶצֶף שֶׁל גַּלִּים. כָּכָה זֶה הָיָה שָׁם. אֹכֶל ...

קרא עוד »

אדוני העולם

   אֲדוֹנֵי הָעוֹלָם אִם אַתֶּם, בְּיוֹם חֹרֶף בְּאֶמְצַע הַחֹשֶׁךְ, שׁוֹמְעִים פִּתְאֹם צְעָקָה, אוֹ דְּפִיקָה, אוֹ אֲנָחָה, וְלֹא מְבִינִים מֵאֵיפֹה זֶה בָּא לָכֶם, שֶׁהָרֵי אֵין אִישׁ בַּבַּיִת, כְּבָר יָמִים רַבִּים לֹא הָיָה, דְּעוּ שֶׁאֲנַחְנוּ, הַזְּקֵנִים הַמּוּזָרִים, חוֹפְרִים לַנּוּ מִנְהָרָה בְּתוֹךְ הַדּוֹנַג שֶׁבְּקוֹנְכִיּוֹת אָזְנֵיכֶם. הִזָּהֲרוּ. אַל תְּגָרְדוּ בָּאֹזֶן. זֶה רַק יַכְנִיס אוֹתָנוּ עָמֹק יוֹתֵר. אֲנַחְנוּ נְגָרֵד לָכֶם. אֲנַחְנוּ נִשְׁבֹּר אֶת הָעוֹר שבצַוָּארכֵם מבִּפְנִים. ...

קרא עוד »

ראש

    יום אחד, לפני שאיבדתי את המילים, עברתי במקרה ליד הבית ספר הראשון שלי בדרום תל אביב. חברת נתיבי איילון עשתה שם איזה פרויקט, וגילחה את כל החצי הקדמי של הבניין. הבית ספר לא קיים כבר מזמן: אחריו היו שם מועדון של אתיופים, מתנ"ס, מחסן מתכות, ובסוף חשבו על מיני-קניון ברוח הזן, B-הדרך, אבל התחרטו בגלל הפרויקט של האיילון, איילון ובית ...

קרא עוד »

Amelia

  Amelia (A Life and a Revision) 1. Her Parents: her mother:   2. Her Mother: her mother dies.   3. Her father took her, raised her by the sea. She disappears. She is found.   4. She was found and taken to a convent. She is adopted.   5.           —Intermezzo—   6. She is in love. She finds ...

קרא עוד »

ארוחה

     1. אֲנִי אוֹכֵל: חַרְדָּל דִיז'וֹן, קְוקֶר, סֻכָּר, צִמּוּקִים, מֶלַח, אֱגוֹזִים. עָלֵי דַּפְנָה. מְעַרְבֵּב הַכֹּל. שׁוֹלֵחַ לִכְנוּפיַת הַנְּעָרוֹת שֶמִסתּוֹפפוֹת מֵעֵבֶר לַקִּיר עִם הַשְפְּרִיץ  וְאַף פַּעַם אֵינָן אוֹמְרוֹת כְּלוּם. חוּץ מִזְּקֵנָה אַחַת, שֶׁהָעוֹר שֶׁלָּהּ נִמְתַח כְּבָר סָבִיב סָבִיב סָבִיב לַעֲצַמוֹת, מוּכָן לְשִילוּחַ  כְּמוֹ טִיל.  2. בְּפּוֹלִינֵזִית קוֹרְאִים לְעֲצמוֹת הָאָדָם הַמּוּכָן לְשִילוּחַ "חֲזִיר גָּדוֹל". עָטוּף בְּעָלֵי בַּנָּנוֹת, הוּא שָׁקֵט כְּמוֹ שֶׁלֹא הָיָה ...

קרא עוד »

עֲגלה

  בְּיוֹם רְבִיעִי בַּבֹּקֶר, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּעֵרֶךְ, רַק הַצֹּרֶךְ הָעַז לְהַשְׁתִּין חָצַץ בֵּינוֹ לְבֵין הָאֹשֶר. הוּא הָלַךְ וְחִפֵּשׂ מָקוֹם בַּחֲצֵרוֹת, וּמֵאֲחוֹרֵי הַקְּבָרִים בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן, שֶׁהָיוּ נְמוּכִים מִדַּי, וְנִסָּה גַּם בִּשְׁפִיפָה מֵאֲחוֹרֵי חָבִית מְלֵאָה זֶפֶת וּמֻכְתֶּמֶת מִבַּחוּץ בְּסִיד שֶׁעָמְדָה בְּאֶמְצַע מִגְרָשׁ רֵיק לִבְנִיָּה, קֹדֶם נִגַּשׁ לְצִדָּהּ הָאֶחָד וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף אוֹתָהּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי וְנִסָּה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי, אֲבָל בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם ...

קרא עוד »

חופש

רק כשיצאתי לדרך בכותנתי לעורי התחלתי לחיות. "כמה טוב שעוד הספקתי ללכת אל הרופא לשטוף את אזני", אמרתי לידידי החדש, חסר השיניים. שיני שלי עוד היו כולן אתי, פרט לשתי טוחנות בלסת התחתונה, שן שלושים ושש ושן שלושים ושבע, שמכרתי, יחד עם כליית ימין וקרנית שמאל, לסוחר האברים הוייטנאמי. שברתי לי מקל נדודים מעץ התרזה השרוף, כולם היו שרופים, ושרקתי את השיר היחיד שזכרתי, זה שאינו "ינקי דודל".   אני אוהב שדות ריקים ואפורים בסוף הקיץ, אמרתי לידידי החדש שלא ענה, ...

קרא עוד »

אולי תשכבי עלי?

  אוּלַי תִּשְׁכְּבִי עָלַי? בְּאֱמֶת שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה כְּלוּם. אוּלַי תִּתְנִי לִי עֵט? אִם אַתְּ לֹא שׁוֹכֶבֶת עָלַי, לְפָחוֹת תְּנִי לִי עֵט, בְּבַקָּשָׁה. אֲצַיֵּר אוֹתָךְ, וּלְיָדֵךְ עֵץ, בַּיִת, וּשְׁלֹשָׁה יְלָדִים וְכֶלֶב. אוּלַי תִּשְׁכְּבִי עָלַי? לֹא בָּאנוּ עִם מַסֵּכוֹת, וְלָכֵן לֹא רָקַדְנוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר. שָׁתִינוּ ווֹדקָה אֱגוֹזִים. הַכֹּל הָיָה מוּצָק מִדַּי וְגָדוֹל. אֲנָשִׁים רִחֲפוּ בִּכְבֵדוּת מִקִּיר לְקִיר, וּלְעִתִּים עָלוּ לַתִּקְרָה. אוּלַי תִּשְׁכְּבִי עָלַי? לוּ ...

קרא עוד »

Cross-modal interaction

לאט למדתי להסתגל לראייתי החדשה. התסמינים העיקריים (תשלום של הכרח על האור החדש שבקע אלי מכל עבר, אמר המנתח המפורסם) היו נשירת הממדים, ואתה אפשרות מוגבלת מעט להבחין בכיווני התנועה, במיוחד אם אלו מלווים בשינויים בלתי-תואמים בממדי חישה אחרים, שונים. בביקור החוזר ייחס זאת המנתח המפורסם להשפעה, הידועה מכבר למדע, של השתל החדש, החשמלי-אלקטרוני, במעלה הברך.  האם בחלומות, שאלתי את המנתח המפורסם, אשוב ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לזהר איתן