צמחי מעזבות כותב
1.
אֲנִי אוֹכֵל: חַרְדָּל דִיז'וֹן, קְוקֶר, סֻכָּר, צִמּוּקִים, מֶלַח, אֱגוֹזִים.
עָלֵי דַּפְנָה.
מְעַרְבֵּב הַכֹּל. שׁוֹלֵחַ
לִכְנוּפיַת הַנְּעָרוֹת שֶמִסתּוֹפפוֹת מֵעֵבֶר לַקִּיר עִם הַשְפְּרִיץ
וְאַף פַּעַם אֵינָן אוֹמְרוֹת כְּלוּם.
חוּץ מִזְּקֵנָה אַחַת, שֶׁהָעוֹר שֶׁלָּהּ נִמְתַח כְּבָר
סָבִיב סָבִיב סָבִיב לַעֲצַמוֹת, מוּכָן לְשִילוּחַ
כְּמוֹ טִיל.
2.
בְּפּוֹלִינֵזִית קוֹרְאִים לְעֲצמוֹת הָאָדָם הַמּוּכָן לְשִילוּחַ "חֲזִיר גָּדוֹל".
עָטוּף בְּעָלֵי בַּנָּנוֹת, הוּא שָׁקֵט כְּמוֹ שֶׁלֹא הָיָה מֵעוֹלָם.
סְבִיבוֹ מוֹחֵא כָּל הַשֵּׁבֶט, הַמְּאֻמָּן הֵיטֵב
בְּמִקְּצָבִים מְסֻבָּכִים, שָׁלֹשׁ-חָמֵשׁ-שָׁלֹשׁ (בְּיַחַד אַחַת עֶשְׂרֵה) וְהַפְסָקָה,
כַּף.
הוּא נִזְכַּר עַכְשָׁו שֶׁדָּבָר אֶחָד שָׁכַח לַעֲשׂוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ.
הַשֵּׁבֶט עוֹבֵר, לְפִי אוֹת יָדוּעַ, מֵאַחַת עֶשְׂרֵה לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.
וְעַכְשָׁו הַשִּׁיר: כַּמָּה, כַּמָּה לַחַה וּמָרָה הָרוּחַ כָּאן, בְּאַרְצוֹת
הַדָּרוֹם.
איזה שיר מהמם
תודות, מירי – שמח שהארוחה הזאת מזינה
המוסיקה נושבת מהמילים שמצטרפות לחגיגה טכסית מרתקת, חוויה בלתי מובנת אך ברורה וחדה וסוחפת
תודה – החוויה אכן מובנת רק לחווים אותה, בקרי או בכתיב